משבר הקורונה חשף את הצורך הדחוף במיסוד ובפיקוח תחום הדיור המוגן, אבל האחראים על הנושא לא ממהרים ונשענים על התירוץ העלוב של "פגרת הכנסת". הגיע הזמן שמישהו ידאג לקשישים פה.
משבר הקורונה חשף ביתר שאת את הצורך הדחוף במיסוד ובפיקוח תחום הדיור המוגן, עבור אלפי קשישים בישראל. עד לפני שנים בודדות, דיירי הדיור המוגן חיו במשך למעלה משני עשורים בחוסר וודאות מדאיג, ללא כל פיקוח או רגולציה, והמצב בשטח זעק. לאיש לא היה ספק שיש ליצור מערך כללים לתעשייה חשובה זו הגדלה ומתפתחת. בשעה טובה, בדצמבר 2012, נכנס לתוקף חוק הדיור המוגן, אשר תרם להכנסת סדר בתחום ולשמירה על זכויות הדיירים. אך למרבה הצער, הפיקוח והיישום האמור להתבצע בהתאם לחוק עדיין אינו פועל כראוי. הייתם מאמינים ש-8 שנים לאחר חקיקת החוק, עדיין "גוררים רגליים" במשרדי הממשלה מבלי להשלים את חקיקת התקנות?
על שולחנו של שר העבודה והרווחה ממתינים קבצי תקנות חשובים ומכריעים לבדיקת האיתנות הפיננסית של בעלי הבתים ולהוצאת רישיון. פירושו של דבר שעד היום לא ניתן להנפיק רישיון לבתי הדיור המוגן, וחמור לא פחות, בעלי הבתים אינם מחויבים לעמוד בקריטריונים של איתנות פיננסית. כתוצאה מהיעדר מנגנונים אלו של בקרה ופיקוח, למעשה כל אדם רשאי להקים בית דיור מוגן. ללא רישיון וללא עוגן כלכלי או רקע מקצועי בתחום הגיל השלישי. הקורונה העלתה את מפלס חששות הדיירים לגורלם ולמצבם הכלכלי של הבתים.
מה קורה אם אכן חלילה בית דיור מוגן מגיע לפשיטת רגל? תקנות נוספות שטרם הושלמה חקיקתן מחייבות הקמת קרן להמשך התפקוד השוטף של הבית במקרה של חדלות פירעון, וקרן לסיוע לדיירים הזקוקים לדמי אשפוז סיעודי בתקופת המעבר למקום מגורים חלופי. לאותן קרנות בעלי הבתים מחויבים להפריש כספים לדיירים, אך לא יבצעו זאת כל עוד התקנות אינן מתוקנות. למרות שהקרנות היו אמורות לקום כבר לפני שנתיים, רק בנובמבר 2020 פורסמה טיוטת חקיקת משנה להערות הציבור להגשה, הנמצאת מאז בדיוני נוסח אצל האפוטרופוס הכללי.
כאשר פנתה עמותת דיירי הדיור המוגן לשר העבודה והרווחה, כדי להבין מדוע מתעכבות התקנות מעל לשמונה שנים, תגובתו הייתה: "התקנות החדשות של הדיור המוגן נמצאות בבחינה אחרונה והיו אמורות להיות מוגשות לכנסת בימים הקרובים. עקב פיזור הכנסת התקנות יוגשו לוועדת העבודה והרווחה מיד עם כניסתה של הכנסת החדשה".
ואנו שואלים, האמנם? כל המדינה ידעה שהכנסת עומדת להתפזר ב-23 בדצמבר. גם שר העבודה והרווחה ידע זאת, אך לא עשה מספיק מאמצים כדי לסיים הכל ולהניח את התקנות על שולחן הועדה מבעוד מועד – לפני הפיזור. כמו כן התעלם מדו"ח בנק לאומי שיצא במהלך 2020 שאישש את הצורך הדחוף בהתקנת התקנות. מדובר בקבצי חקיקה עליהם אתם "עובדים" במשך שמונה שנים! האם לא הספיק לכם הזמן?
אם לא די בכך, ישנו מחדל נוסף שאינו זוכה למענה ומדיר שינה מעיני כל דייר בדיור המוגן. כל דייר הנכנס לדיור מוגן, משאיר בידי בעלי הבתים סכום גבוה במיוחד (1-4 מיליון שקל) כפיקדון. סכום זה אמור להישמר (בחלקו אחרי שחיקה מסוימת) בהקפאה עבור הדיירים ולחזור אליהם בסיום ההתקשרות, או לבני משפחתם לאחר מותם. מדובר בסכומי עתק של כלל המגזר המגיעים למיליארדי שקלים שאין עליהם כל פקוח, ואין שום מידע על השימושים שעושים בעלי הבתים בסכומים אלה.
כמה שנים עוד נדרשות כדי להגן על זכויותיהם הבסיסיות ביותר של אלפי קשישים בישראל? אנו קוראים לממשלה ולכנסת ישראל, להגביר את האכיפה ולהשלים את חקיקת התקנות עוד לפני הבחירות. כקשישים למודי ניסיון, כולנו יודעים מה קורה עם אותן הבטחות ביום שאחרי. ההסתתרות מאחורי "פגרת הכנסת" מהווה תירוץ עלוב – כולם יודעים שכאשר רוצים ניתן לכנס את הועדות גם בעת הפגרה.
לאה שץ-סופר היא יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן
עמוד מס 1 מתוך 1הכנסת בבחירות וזכויות הקשישים נרמסות – מאמר דעה של לאה שץ סופר 9.2.21.docx12 פברואר, 2021