קטגוריה: בתקשורת
מחבר המאמר: יגאל שפירא
תאריך פרסום: 27.12.13
יום שישי, 27 בדצמבר, שעה 08:30. 13 מדיירי 'בית בכפר' (זיוה ואהרון, גרשון, נעמי, רותי ואברהם, נטע, רעיה שדה, בתיה וצביקה, רות, גליה ואני – יגאל) מתמקמים ברכב ההסעה ויוצאים לדרך. הנהג יוסי. נוסעים דרך טבריה, כביש 77, פונים מזרחה לשדרות ספיר ומגיעים לכניסה ל'יער שווייץ', בטבריה עילית. יורדים מהרכב ומתחילים בהליכה דרומית – מזרחית – 'בשביל ישראל – מקטע 8' – שהוא גם דרך נוף כנרת. לאחר זמן קצר חוברת אלינו מגי, חברה של בתיה וצביקה.
הדרך – שביל אספלט סלול – קרובה לראש ההר, עם מצפורי נוף רבים, הצופים אל טבריה ואל הכנרת. 'יער שווייץ' נקרא בשם זה על שום תרומת ידידי קק"ל בשווייץ. על הדרך גללים רבים של סוסים.
מזג האוויר טוב מהצפוי. הצפי היה ל-24 מעלות, לפיכך הצטיידנו בכובעים. רוח קרירה ונעימה מלווה אותנו, מנסה להעיף את כובעינו מראשינו, ואין אנו חשים בחום השמש, הנסתרת מעת לעת. הראות, לעומת זאת, למרבה הצער, לקויה, עקב האובך. הכנרת בקושי נראית, אך, עם קצת מאמץ, ניתן להבחין גם בגלי הכנרת. הרי הגולן והישובים סביב הכנרת מסתתרים אי שם מאחורי האובך.
הליכה מתונה. קצת עליות קצרות, לא תלולות, קצת מורדות קצרים, אך בסך הכול, בדרך כלל, דרך מישורית. מעת לעת נראית משמאל טבריה.
מימין רקפות בצבעים שונים וכרכומים פורחים לכבודנו. קרן קיימת מבצעת נטיעות חדשות ביער ושתילי עצים צעירים וטריים מלווים אותנו. עוברים קטע דרך המלמד על הסחף הרב, תוצאת הסופה האחרונה לפני כשבועיים.
| משמאל, רואים את 'הר ברניקי' על שם ברניקי היפה, בתו של אגריפס הראשון, נכדם של הורדוס ומרים החשמונאית. ברניקי חיה במאה הראשונה לספירה והייתה אהובתו של טיטוס המצביא הרומאי בטרם היה לקיסר. משנעשה קיסר נאלץ להחזיר את ברניקי לארץ, שכן העם הרומאי לא רצה לראות בממלכתו מלכה יהודייה. ברניקי היפה חיה בצפון הארץ, בבניאס. אף על פי כן קראו את שם ההר על שמה. על 'הר ברניקי' יש שרידי החומה הביזנטית שהקיפה את טבריה, מנזר וכנסיה (כנסיית העוגן) ועתיקות נוספות. מומלץ לבקר.
בהמשך הדרך בפינת מנוחה, חונים לארוחת בוקר. ממשיכים בדרך. קטע קטן של כ-100 מטר עליה קצת תלולה, אך כולנו עוברים אותה בהצלחה. יוצאים מ'יער שוויץ'. משמאל, במזרח, רואים את אכסניית הנוער פורייה ואת כביש 7677 המקשר בין כביש 90, 'חוף ברניקי', לבין פורייה. אל כביש זה מועדות פנינו. נפרדים מדרך האספלט והולכים בדרך שהתקשתה לאחר הגשמים והרכב שנסע בה וקלה להליכה. משמאלנו עדר בקר ואף שני סוסים רועים בשדות המוריקים לאחר הגשמים. מגיעים למפגש 'שביל ישראל' וכביש 7677. ממתינים כ-10 דקות ליוסי שאוסף אותנו חזרה ל'בית בכפר'. שבנו בשעה 12:00 מרוצים. היה טיול מהנה. בניגוד למובטח, הלכנו כ-5 עד 5.25 ק"מ ולא 4.5 ק"מ. אני מתנצל. להתראות בטיול הבא. יגאל שפירא |