ניהול דיור מוגן ב"משען" (לצפייה לחץ על הכותרת)

"מי שמנהל כיום את משען היא יו"ר הוועד, ולא ההנהלה"
מנכ"ל שמתקשה לתפקד, יו"ר דירקטוריון שאולץ להתפטר, יו"ר ועד כוחנית שעושה ככל העולה על רוחה ותפקידים שלא מאוישים בגלל מאבקי כוח ■ מה קורה ברשת הדיור המוגן משען? ■ משען: "רווחת הדיירים נמצאת בראש סדרי העדיפויות שלנו"
דה מרקר, טלי חרותי-סובר 25.11.2016

תתנהג רגיל, תבוא לעבודה, אם מישהו ייגע בך תגיד לי, ואם מישהו ירצה לדבר אתך, תפנה אותו אלי. אל תרגיז אותי, אתה מכיר אותי מהיום?! אל תדאג, בסדר, מאמי?"
"הוא קצת לחוץ", היא מספרת אחרי שהבחור עוזב את המשרד, "זימנו אותו לשימוע, אבל אני דואגת לו שהכל יסתדר, וזו רק דוגמה אחת".
הדוברת היא כוכבה קניסטר, יו"ר ועד עובדי רשת הדיור המוגן משען זה 17 שנה, ואת הציטוט הזה אפשר לקרוא בכתבה מפרגנת, שאיש לא חתום עליה, שפורסמה בסוף 2014 באתר הסתדרות המעו"ף. קניסטר, שמתוארת כמי שחברה הטוב ביותר הוא המגפון ("בקומת ההנהלה תלו שלט שזה מפריע להם, אבל אני אמשיך להשתמש בו. שיתבעו אותי") מתארת שם כיצד היא נלחמה עבור עובדי משען, נגד ההנהלה, כשזו רצתה לשנות את ההסכם הקיבוצי שקניסטר, לדבריה, "בנתה בעצמה, בדם יזע ודמעות".
"רצו לעשות שינויים ארגוניים שלא היו מקובלים עלי, אבל אני לא קלה, אני יודעת בכל רמ"ח איברי איך להתייחס אליהם", אומרת קניסטר בראיון. בהמשך היא מתארת כיצד חיבלה בסיכויי המכירה של משען לקבלן פרטי גדול.
מקור כוחה של קניסטר נובע לא רק מ-1,400 עובדי משען, המגפון וקשריה הטובים – כפי שהיא מתארת – עם יו"רי ההסתדרות לשעבר, עמיר פרץ ועופר עיני, אלא גם מקרבה משפחתית: קניסטר היא חמותו של ארנון בר דוד, מנכ"ל הסתדרות המעו"ף, המאגדת 250 אלף עובדי מגזר ציבורי.
"בהסתדרות לא רוצים להתעסק אתה", אומר מקורב להסתדרות. "היא בשר מבשרה של ההסתדרות, תרתי משמע. מי שמנהל היום את משען היא יו"ר ועד העובדים, ולא ההנהלה".

במשען מכחישים את הטענה הזו מכל וכל: "כוכבה קניסטר, אחות בבית משען ברמת אפעל ויו"ר הוועד, אינה מנהלת את החברה, אלא המנכ"ל, יחד עם שורה של מנהלים בכירים ומקצועיים", נמסר לנו.
אלא ששורת הבכירים והמקצועיים הולכת ומידלדלת באחרונה. "משען תקועה להסתדרות כמו עצם בגרון, לא לבלוע ולא להקיא", אומר בכיר בהסתדרות. "הדבר הנכון ביותר היה למכור את הרשת לגורם שיודע להפעיל בתי אבות, ולהרוויח משהו מהאדמות והמתחמים. אלא שלמרות רצונה העז של ההסתדרות לעשות זאת, היא פשוט לא יכולה. רוב האדמות שעליהן נבנו המתחמים הן אדמות הקדש, כאלה שלנצח צריכות להיות שייכות למי שקיבל אותן. ההסתדרות לא יכולה למכור את משען לאיש, ועמיר פרץ, שניסה לעשות זאת כיו"ר ההסתדרות, הבין מהר מאוד שמשפטית הדבר אינו אפשרי. מצד שני, גם בשנים שבהן היא רווחית, היא לא יכולה להעביר דיווידנדים להסתדרות מפני שמדובר באדמות הקדש. כך יוצא שהיא גם לא מהווה מקור רווח, וגם יוצרת לא מעט כאבי ראש ניהוליים".
"המקום מתנהל לפני הכללים הארכאיים של ההסתדרות"
משען, המונה תשעה מתחמי דיור מוגן שבחלקם יש מחלקות סיעודיות, הנותנים שירות לכ-2,800 קשישים, ומנהלת גם שלושה כפרי נוער בסיכון, סובלת מסכסוכים פנימיים לרוב. רשת הדיור המוגן הגדולה והראשונה בישראל, שמחזורה השנתי הוא כ–350 מיליון שקל ושוויה כ-1.6 מיליארד שקל, הוקמה כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת כחלק מזרוע הרווחה של ההסתדרות שדאגה לפועל מרגע לידתו ועד מותו. עם זאת, כיום אותם בעלים אינם מעוניינים במעורבות גדולה מדי.
על ההצלחה הכלכלית של משען מאיים סכסוך פנימי, שנוצר בין המנכ"ל עו"ד איל חן־דרורי, היו"ר צבי גוטוטר ויו"ר הוועד קניסטר. בשנים האחרונות חלה המנכ"ל, ועובדים במשען טוענים כי הוא לא מגיע לעבודה ימים שלמים, וגם כשהוא מגיע אין זה אלא לשעות ספורות. במשען מכחישים: "לצערנו, חן־דרורי חלה לפני זמן מה ומסירת פרטים אודות מחלתו היא בגדר פגיעה בצנעת הפרט. עם זאת, מצבו הפיזי של מנכ"ל משען אינו משפיע בשום צורה על כישוריו הקוגניטיביים והוא מתמודד בגבורה עם מחלתו".
על אף שאין מי שמכחיש שהמנכ"ל אינו בקו הבריאות, בדיקת דיווחי מחלה שהגיעו לידי TheMarker מעלה כי חן־דרורי לא דיווח במשך חמש שנים תמימות, מאז 2011, על יום מחלה אחד. בדו"ח ימי היעדרות מפאת מחלה ותאונה לינואר־יוני 2016 נרשמו 129 ימי עבודה תקניים ואפס ימי מחלה. עשרות עובדים אחרים, כך לפי אותו דו""ח, דיווחו על ימי מחלה – בין יום אחד ל-20.
המנכ"ל גם אינו מדווח על ימי חופשה. אמנם על פי הדו"ח ב-2011 הוא לקח 22 ימי חופש, שנה לאחר מכן – שניים וב–2013 שניים וחצי ימי חופש, אך מאז 2014 ועד היום – אפס ימי חופשה.
הבקשה לראיין את חן־דרורי נענתה בתשובה שלילית לחלוטין, לא פנים אל פנים, לא בטלפון או בכלל. לשאלה מדוע אין דיווח ימי מחלה של המנכ"ל, לא הסכימה הנהלת משען לענות.
המנכ"ל השאיר חלל ריק גדול, בידיעת ההסתדרות", מתאר בכיר במשען. "לאותו חלל נכנס יו"ר הדירקטוריון צבי גוטוטר, שעל אף שאין זה מתפקידו, ואיש לא ביקש ממנו לעשות זאת, חשב שחלה עליו החובה להיכנס לנעלי המנכ"ל. גוטוטר עבד שנים ללא שכר, הכיר את החברה, וחשב שזו ההזדמנות לקבל תפקיד בשכר. הדבר הזה הצית מלחמת עולם בחברה, שלה שותפים המנכ"ל, יו"ר הוועד, שנשמעה בעבר אומרת שהיא תשמור על המנכ"ל, וגם הנהלת ההסתדרות".

סכסוך עבודה בגלל שני תפקידים
גוטוטר, איש הסתדרות ותיק, בעבר איש ועד התעשייה האווירית, יו"ר רשת עמל וגם המשנה ליו"רי ההסתדרות עופר עיני ואבי ניסנקורן מטעם סיעת עוז שהקים ח"כ חיים כץ, מודה כי אכן ניסה להיכנס לנעליו של המנכ"ל, אך לטענתו – לא היתה לו ברירה. "זאת היתה חובתי כיו"ר מאז 2011", הוא אומר. כדוגמה לבעיית ניהול ברשת, הוא נותן את דו"ח המבקר החיצוני, משרד רואי החשבון שיףהזנפרץ ושות', שביקר את הוצאות החברה ל–2015. בדו"ח נקבע כי משען מוציאה עשרות אלפי שקלים בשנה עבור מתנות וזרי פרחים שמגיעים לאנשים עלומים, שאינם בקשר עם משען. "33% ממקבלי המתנות שנותנת משען בראש השנה ופסח לגורמים חיצוניים אינם מקיימים קשרים עסקיים או אחרים עם החברה", קבע הדו"ח. "79% ממקבלי הזרים לימי הולדת אינם מקיימים קשרים עסקיים או אחרים עם החברה. כל חשבונות הספק אושרו על ידי מנכ"ל החברה".

בנוסף, טוען גוטוטר, השתלטה יו"ר הוועד על מינוי כוח אדם מקצועי. "שני בעלי מקצוע אינם ממונים יותר משנה – רכזת תרבות במשען חיפה ומנהל תחזוקה באפקה – בשל התנגדותה של יו"ר הוועד, שביקשה למנות את אנשיה שלה", הוא אומר. לדבריו, קניסטר אפילו הכריזה על סכסוך עבודה בשל העובדה שעבור שני התפקידים יצא מכרז חיצוני לאחר שהאנשים שהיא הציעה מתוך משען התגלו כלא מתאימים, והוא מנע את מינויים. את המעורבות הרבה של קניסטר בניהול המקום אפשר להבין ממייל שנשלח ב-5 במארס 2016 מהמנכ"ל להנהלת משען, בנושא ישיבות הנהלה, ובו נכתב בפשטות: "חברי, אני דורש שכל מועדי הישיבות יתואמו עם כוכבה. זה חשוב".
גוטוטר לא השלים עם המצב, ושלח מכתב ליו"ר ההסתדרות ניסנקורן: "מצבו של המנכ"ל לא מאפשר לו תפקוד סביר, ומן הראוי שייצא לחופשת מחלה מיד", הוא כתב. "סכסוך עבודה מונע איוש מספר משרות חשובות ברשת, ובאחרונה מתרבות התלונות מצד הדיירים. בנוסף, נוקט הוועד מדי יום הפרעות למהלכה התקין של העבודה. מן הראוי שההסתדרות תקבל החלטות חדשות בנוגע לגיבוי המוחלט שהיא מעניקה לוועד העובדים".
בקשתו של גוטוטר לא התקבלה: ניסנקורן לא פגש אותו, וכל פגישה שנקבעה לשניים נדחתה. בינתיים הלך הקשר בין גוטוטרלחן־דרורי והידרדר. בחלופת מיילים מאוגוסט, שהגיעה לידי TheMarker, התכתשו השניים במלים קשות. ב-11 באוגוסט שלח היו"ר מייל ארוך וכועס למנכ"ל, וטען כי "הפך החלטה שהתקבלה בישיבת דירקטוריון, לאחר דיון ארוך ומעמיק". גוטוטר ביקש לדבר עם חן־דרורי, והפגישה אכן נקבעה במשרדו של המנכ"ל. "כפי שציפיתי לא ניתן היה לקיים פגישת ארבע עיניים במשרדך מאחר שישבה בו נוכחת שלישית (קניסטר). ביקשתי ממנה לצאת, היא אמרה שהיא לא תיתן לנו לדבר לבד, ואתה שתקת!", הוא כותב. "יצאתי". בהמשך מתאר גוטוטר שיחה נוספת עם המנכ"ל, שבה הסביר לחן־דרורי ש"אין בעולם חברה שבה יו"ר ועד העובדים נוכח קבוע בישיבות הנהלה או פועל מול סמנכ"ל משאבי אנוש". השניים נפרדו אחרי אותה פגישה בלחיצת יד, אבל הידידות לא נשמרה לאורך זמן.
ב–14 באוגוסט הודיע המנכ"ל ליו"ר כי הוא אינו מוזמן לישיבות המטה. היו"ר ענה לו וצירף את חוק החברות בסימון סעיפים שקובעים כי היו"ר יגיע לכל הישיבות שימצא לנכון. המנכ"ל ענה באותו יום: "הכוונה הברורה היא שכל אחד יעשה את תפקידו וכשנדרש שיתוף פעולה הוא יתקיים. זה במפורש לא אומר שיו"ר יגיע לכל ישיבות המטה, או אחרות. לידיעתך", הוא מסיים: "לא רק אתה יכול לזמן ישיבת מועצת מנהלים". באותו יום הוא שלח עוד מייל: "לישיבת מועצת מנהלים תישלח אליך הזמנה".
"התרעתי על המצב, אך לא הגבת"
הקשר הלך והידרדר, ובאוגוסט כינס גוטוטר את ועדת הביקורת של הדירקטוריון ונתן להם סקירה על המשבר הניהולי דרך עיניו, כולל המנכ"ל החולה ופעילות יו"ר הוועד. במקביל, בקשותיו החוזרות ונשנות להיפגש עם ניסנקורן עלו בתוהו, אך בתחילת ספטמבר הוא הוזמן לשיחה אצל מנכ"ל חברת העובדים של ההסתדרות, דודי גיל.
גוטוטר היה בטוח כי הם עומדים לדבר על הבעיות שהוא טוען שקיימות במשען, אך גיל הפתיע אותו. "לאבי ניסנקורן באמת לא נוח שאתה עושה את כל העבודה הזו ללא שכר", אמר לו גיל, והציע לו לעזוב את התפקיד. מהר מאוד התברר שכבר יש לו מחליף: אותו דודי גיל, שלא רק עומד בראש חברת העובדים, המהווה את הזרוע הכלכלית, אלא גם בראש דירקטוריון רשת עמל, כשהוא דירקטור בלא פחות מ-21 חברות וקרנות נוספות השייכות להסתדרות. על אף העומס המוטל עליו – הוא מציע כי דווקא הוא יעמוד בראש דירקטוריון משען.
גוטוטר נעלב עד עמקי נשמתו. הוא מרגיש שבמשך שנים עשה מעל ומעבר, ללא תשלום, למען הרשת, והיה זה שחשף את ההתנהלות הפנימית. לתחושתו, הוא לא חתר תחת המנכ"ל ולא ביקש להמריד נגדו את הדירקטוריון, אלא פעל מתוך תחושת אחריות. ב–7 בספטמבר הוא כתב לניסנקורן: "לפני כשישה חודשים פניתי אליך והבהרתי כי משען במשבר ניהולי עמוק…כי המנכ"ל חייב לצאת לחופשת מחלה וכי יש לרסן את השתוללות הוועד…התרעתי על המצב ההולך ומחמיר אך אתה לא הגבת.. אתמול התבשרתי על ידי דודי גיל שהפתרון שמצאת הוא שיחליף אותי כיו"ר החברה. לאחר שעשיתי כל שניתן היה לעשות, הריני להודיע לך על התפטרותי". המכתב התקבל בבית ההסתדרות ללא הפתעה, וניסנקורן לא התכוון לבקש מגוטוטר להישאר. נהפוך הוא: גיל קיבל מיד את התפקיד החדש.

ממשען נמסר בתגובה: "עם סיום העסקתו של גוטוטר, מונה גיל ליו"ר משען, ותוך פרק זמן קצר למד היטב את פעילות החברה והוא משקיע את זמנו ומרצו למען משען. גיל הוא איש מוערך עם ניסיון של שנים ארוכות בתפקידים חשובים, לרבות בשוק הבנקאי, ומכהן כיו"ר פעיל בחברה.
"רווחת דיירי הרשת נמצאת בראש סדרי העדיפויות של משען ונמשיך להעניק שירות מקצועי ל-3,000 דיירי הרשת. בסקר שביעות רצון שבוצע בקרב דיירי הרשת בשבועות האחרונים, נמצא כי 95% מדיירי הרשת בעלי שביעות רצון גבוהה, ונמשיך לעשות כל שניתן כדי לשמר זאת. בימים הקרובים יאוישו המשרות של מנהל אחזקה במשען אפקה ושל רכז תרבות בחיפה במסגרת הליך מכרזי".
מההסתדרות נמסר בתגובה: "יו"ר ההסתדרות שם את מבטחו בדירקטוריון ובצוות הניהולי הבכיר של משען, מתוך אמונה כי אנשי המקצוע המסורים שמובילים את הרשת ישלבו ידיים כדי להמשיך בהבטחת רווחתם של הדיירים. לנוכח החשיבות העליונה המוקדשת להגנה ולשיפור איכות החיים של דרי הבתים, יו"ר ההסתדרות הנחה לבדוק וללמוד לעומק את ההערות שהוצגו בתקשורת, כדי להבטיח תיקון מלא ומיידי של הליקויים, ככל שישנם".
גוטוטר מסר בתגובה: "מוניתי ליו"ר משען בינואר 2011. תוך זמן קצר גיליתי שהמנכ"ל לא מנהל את החברה ושיו"ר הוועד מטילה פחד על ההנהלה ועל העובדים. ככל שהמצב הלך והחמיר, נאלצתי להתערב יותר בניהול השוטף בידיעתו המליאה של יו"ר ההסתדרות. כאשר לאחר חמש שנים המצב לא ניתן יותר להכלה, פניתי ליו"ר ההסתדרות בדרישה לפתרון. הפתרון מבחינתו היה שאפרוש מתפקידי, ושאר הדמויות ימשיכו כמקודם. אם הבעיה היא פיזית בלבד, מצופה ממנכ"ל של חברה גדולה וחשובה כמשען שיתראיין ישירות ויזים את הטענות. לא יהיה שמח ממני להיווכח בטעותי וכי הוא ב'מצב מעולה'. לאור הפרסומים בנושא בחודשיים האחרונים, כדאי שמבקר המדינה יבדוק את הטענות, אשמח לשתף עמו פעולה".

דיור מוגן: שוק משגשג ותחרותי
ב–2007 קבעה חברת הדירוג מעלות, בסקירה שערכה על שוק הדיור המוגן, כי מדובר בתחום צומח באופן מיוחד, שהחל לפרוח בסוף שנות ה–80. "הענף נתון בצמיחה מהירה, ובין הסיבות היא תדמיתו החיובית כמתאים לקשישים עצמאיים ויכולות התשלום של הקשישים", נכתב בסקירה. על פי אותו דו"ח, משען היא הרשת הגדולה בישראל לדיור מוגן, ונתח השוק שלה הוא 36%. אחריה ברשימה נמצאות רשתות פרטיות כמו מגדלי הים התיכון (11%), אחוזת רובינשטיין (10%) ובית בכפר (7%). הביקוש, קובעת מעלות, יגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות. ואכן, ב–2015, על פי סקירת פירמת ראיית החשבון זיו האפט, קיימות כ–12.5 אלף יחידות דיור מוגן, אך הן משרתות רק 1.75% מבני הגיל השלישי בישראל.
אמנם מספרם של הקשישים עולה כל הזמן בשל תוחלת החיים המתארכת, אך מחירי הדיור המוגן מונעים ממנו ליהפך למוצר לכל כיס. גם העובדה שחסרות קרקעות לבניית מתחמים נוספים וכן תוכנית בנייה ארציות (תב"א) הכוללות מתחמים למבוגרים מונעת בנייה מואצת של מתחמים נוספים.
התחרות הנוצרת מכל הסיבות האלה עצומה, והרשתות השונות נלחמות על כל דייר ודייר – מה שהופך את ניהולן למאתגר במיוחד. "מנהל רשת משען צריך להיות קוסם", אומר מקור המכיר את התחום. "מצד אחד אתה בשוק חופשי, פרטי ותחרותי מאוד, מצד שני המקום מתנהל על פי הכללים הארכאיים של ההסתדרות, וחברי הסתדרות מקבלים 10% הנחה על מגורים בדיור המוגן של משען".
משען מאוזנת ואף רווחית תפעולית. היא מובילה את רשימת רשתות הדיור המוגן עם 2,566 יחידות דיור (כ–30%), ואחריה מגדלי הים התיכון עם 1,300 יחידות, ומגדלי רובינשטיין עם 1,200 יחידות. יתרונה של משען הוא במתחמים הוותיקים שלה (הבית החדש ביותר שלה נחנך בבאר שבע ב-1996), שממוקמים במרכזי ערים, ביניהם ברחובות יוקרתיים, המושכים קהל אמיד. ברמת המחיר היא מתאימה עצמה למחיר השוק, ואף מציעה מחירים נמוכים יותר.