פרוטוקול אסיפה כללית  27.12.15

קטגוריה: החלטות עמותה

תאריך פרסום: 27.12.15

פרוטוקול האסיפה הכללית של עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל

שהתקיימה ביום א' 27.12.2015 בבית 'פרוטיאה בכפר', תל-מונד

השתתפו:

חברי הנהלה: יואל אמיר, מ"מ יו"ר העמותה, שלמה כוכבי, מורי סיון, שושנה רובינפלד, רבקה אלרון, גיורא עמיר, צבי מטוס.

חברי וועדת הביקורת:  אברהם רוזנשטרייך-יו"ר, לאה שץ-סופר, צבי עגנון.

נעדרו: צבי אלדרוטי, יו"ר העמותה, דינה עברון, חברת הנהלה.

יועצים: עו"ד זאב וייס, עו"ד דנה מליחי-חקמון, שניהם ממשרד וייס פורת ושות'.

רו"ח של העמותה: רו"ח עופר בק.

משרד פרילוג: זכריה רייך.

אורח הכבוד: ח"כ ד"ר נחמן שי.

אורחים אחרים:

מפקחות משרד הרווחה: גב' נואית קרולינסקי, אחראית מחוז חיפה והצפון, גב' אורנה בנצור, אחראית מחוז ת"א והמרכז.

יו"ר א.ב.א: מר רוני עוזרי.

 

רשימת 31 הבתים שנציגיהם השתתפו באסיפה:

אחוזת נווה-חוף- ראשל"צ,  אחוזת בית הכרם-ירושלים,  אחוזת פולג-תל-יצחק, אחוזת ראשונים- ראשל"צ, אחוזת צהלה, בית אילדן-קרית מוצקין, בית בכפר–גדרה, בית בכפר-הדרים-כפ"ס,  בית בכפר-כפר-סבא, בית טובי העיר-ירושלים, בית פרוטיאה-הרצליה, בית בלב-תל-אביב, בית גיל פז-כפ"ס, גן בעיר-רמת-גן, גני שרונים-אבן יהודה, דור טבעון-טבעון, הבית ברמת השרון, ורה סלומונס-כפ"ס, לב-אבות-רחובות, מגדלי אלישע-חיפה, מגדלי הים התיכון-בת-ים, מגדלי הים התיכון- כפ"ס, מגדלי הים התיכון- נורדיה, נוף המושבה-פתח תקווה, עד-120 רמת החי"ל, עד-120-הוד השרון, עד-120 ראשל"צ, עזריאלי-פאלאס תל-אביב, פרוטיאה בהר-שורש, פרוטיאה בכפר-תל מונד, שבעת הכוכבים-הרצליה.

הערה: מבית הדיור המוגן 'ורה סלומונס' לא הגיעו נציגי הוועד ולפיכך לא לקחו חלק בהצבעות.

 

סדר היום:

10:00 התכנסות, רישום וכיבוד קל.

10:30 פתיחת האסיפה.

1. בחירת יו"ר האסיפה ומזכירה.
2. דברי ברכה מפי המארחת, מנכ"לית בית "פרוטיאה בכפר", הגב' דז מסד.
3. פעילות העמותה בשנת 2015 ותכנית העבודה לשנת 2016, מ"מ יו"ר העמותה, יואל אמיר.
4. דברים מפי אורח הכבוד, ח"כ ד"ר נחמן שי, יו"ר השדולה למען הגמלאים בכנסת.
5. דיווח על נושאים משפטיים, משרד עו"ד וייס-פורת ושות'.
6. מהנעשה בכנסת, משרד פרילוג.
7. הצגת התקציב לשנת 2016, חברת ההנהלה, רבקה גן-אלרון.
8. דו"ח ועדת הביקורת, יו"ר ועדת הביקורת, אברהם רוזנשטרייך.
9. מינוי רו"ח לעמותה וקביעת שכרו.
10. תקנון העמותה – אישור הצעת שינויים.
11. סיוע לדיירים בהקמת ועדים בבתים בהם אין ועד, עו"ד חנה איש-הורביץ.
12. דברים מפי באי האסיפה.
13. שונות.

 

1. בחירת יו"ר ומזכירה לאסיפה: יואל אמיר הציע את מורי סיון, חבר הנהלה ודובר העמותה, כיו"ר האסיפה ואת חווה תירוש, כמזכירת האסיפה ושניהם נבחרו, בקולות המשתתפים, כדלקמן:

תוצאות ההצבעה:

בעד	נגד	נמנעים

 

1. יו"ר האסיפה, מורי סיון: מודה למשתתפים ולמארחים מבית 'פרוטיאה בכפר' ובמיוחד לדיירים מהבית שהתנדבו לסייע בהכנות.

ברכה מיוחדת לאורחינו, מר רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א. ולמפקחות משרד הרווחה, הגב' נואית קרולינסקי והגב' אורנה בנצור.

המפקחות מונו ע"פ חוק הדיור המוגן ולאחר שתסיימנה את הכשרתן והמינוי יתפרסם ברשומות, תחלנה לפעול ע"פ התקנות ותהיה לנו, הדיירים, כתובת לפניות בנושאים שונים במשרד הרווחה. כמו"כ אנו מצפים לקבל מהממונה על הדיור המוגן, הגב' ג'ולי עוז, את פרטי הממונה על פניות הציבור במשרד, אליו יש להפנות תלונות, מהיום ואילך.

1. מנכלי"ת בית 'פרוטיאה בכפר', הגב' דז מסד: ברכה את המשתתפים, איחלה לכולם אסיפה מוצלחת וקדמה בברכה גם את רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א. זו פעם רביעית ברציפות, בה אנו מקיימים את האסיפה הכללית של העמותה אצלנו, בבית, אנו שמחים על כך וזה מתאים לכולנו. זו זכות גדולה ללוות את הרשתות והדיירים בשיתוף פעולה וטוב שיש מקום קבוע להתכנסויות. מאחלת יום טוב, עבודה פוריה והמשך שיתוף פעולה בינינו, הנהלות הבתים והדיירים.

1. מורי מזמין את יואל אמיר, מ"מ יו"ר העמותה ומסביר שיואל יכהן כיו"ר זמני, כולנו מאחלים  ליו"ר, צבי אלדרוטי, החלמה מהירה ושלמה וכן, לחברים האחרים שלא הגיעו. אורח הכבוד שלנו היום, ח"כ ד"ר נחמן שי, יצטרף אלינו מאוחר יותר.

1. יואל אמיר, מציג את סיכום פעילות העמותה לשנת 2015 ואת תכנית העבודה לשנת 2016:

באי האסיפה ואורחים נכבדים, אני מחליף במעמד זה זמנית את יו"ר העמותה, צבי אלדרוטי, המחלים בביתו, ושולח לו בשם כל באי האסיפה איחולי החלמה מהירה וחזרה לזירה הציבורית.

אסקור בקצרה את עיקר הפעולות שבוצעו בשנת 2015 ואת תכנית העבודה לשנת 2016. עורכי הדין ממשרד וייס-פורת ירחיבו את הדיבור בנושאים משפטיים, נציג משרד פרילוג ירחיב את הדיבור על הנעשה בעניינינו בכנסת ושלמה כוכבי, חברי להנהלה, ירחיב בנושאי בריאות.

 

• חוק הדיור המוגן: למרות שהחוק על כל סעיפיו נכנס לתוקף בראשית יוני השנה, קשה להיעזר בו, מאחר והשר עדיין לא חתם על התקנות המלוות את סעיפי החוק. להזכירכם, חברי הנהלה, חברי וועדת הביקורת ודיירים מתנדבים, ליוו בשנים האחרונות את תהליך הכנת התקנות בדרך של השתתפות במפגשי "שולחנות עגולים" במשרד הרווחה. העיכוב המתמשך באישור התקנות מנוגד לחוק והעמותה עושה כל שביכולתה להאיץ את אישור התקנות ויישומן בשטח. העיכוב בהפעלת התקנות מונע, לדוגמא, בשלב זה את מעורבות הממונה על הדיור המוגן בהליכי העברת הבעלות על בתים (פאלאס, עד 120) ואף הנפקת הרישיונות מתעכב.
• סעיף 27 לחוק הדיור המוגן: מיום אישור החוק בכנסת, לפני 3 שנים, פעלה העמותה בעזרת חברי כנסת לשינוי הסעיף בחוק, באופן שייתן מענה ריאלי לסוגיית הבטוחות לסכומי העתק המופקדים בידי בעלי הבתים. בעקבות הבחירות לכנסת נאלצנו לחדש את הפעילות מעמדה חדשה, פורום שונה של חברי כנסת, כאשר הפעם מובילה את המהלך ח"כ נורית קורן. הצעת החוק המסתמנת מעוררת התנגדות עזה אצל בעלי הבתים. הדרך לפנינו עדיין ארוכה וקשה ואין ברירה אלא להתקדם ע"פ הנהלים בכנסת.

בינתיים, הציעו מספר בתים, רישום משכנתא ראשונה על דירת הדייר כבטוחה לכספי הפיקדון, וזאת בעלות חד-פעמית נמוכה, ברוח סעיף 27 הקיים בחוק. רוב הבתים הציעו לדיירים ערבות בנקאית בעלות שנתית גבוהה ובמימון של 80% על חשבון הדייר. מסיבות מובנות רוב הדיירים ויתרו על אופציה זאת. עוה"ד של העמותה ליוו את התהליך בייעוץ ובהדרכה לכל הוועדים שביקשו זאת.

• עלות הלנת מטפל אישי ביחידת דיור: מאחר ורוב הבתים התעלמו מפסיקת בית המשפט בנושא, נאלצנו להכין תביעה ייצוגית נגד בתים ולתמוך בה בעזרת עבודה של הכלכלן יגאל גל. חשוב לציין שישנם מספר בתים שנכנסו למו"מ עם הוועדים ובסופו של התהליך הופחת הסכום לתשלום בגין הלנת מטפל אישי ביחידת הדיור, לסכום סביר, כפי שהמליצה העמותה. הדבר הושג גם בהתבסס על המסמך המקורי שהכין הכלכלן יגאל גל ובנושא זה אני שמח לציין לטובה את הנהלת 'בית אילדן מרשת בית בלב של מכבי'. כמובן, שהוועדים אינם מוסמכים להתחייב בשם דייר למחיר וגם לא לתנאים. החתימה על הסכם בנושא זה מול הבית, בנושא העסקת המטפל והתשלום לבית בגין הלנתו, הינה אישית ובאחריות של כל דייר המעוניין בכך.
• העלאת דמי האחזקה מעבר למדד: נמשכת התופעה של בתים הדורשים העלאת דמי האחזקה מעבר למדד, בניגוד לפסיקות בית המשפט בנושא ובניגוד לכללי השקיפות. העמותה העמידה לרשות הוועדים את האפשרות לקבל ייעוץ וסיוע, הן ממשרד עוה"ד וייס פורת ושות' והן מרואה החשבון של העמותה, רו"ח עופר בק, והם אכן מייעצים לדיירים באמצעות נציגיהם בוועדים, בהתאם לצרכים הפרטניים בכול בית.
• תשלום ארנונה על יחידת הדיור מכיוון שנותרו בתים בהם תשלום הארנונה ע"י הדיירים אינו מתבצע כחוק, החליטה העמותה על הגשת תביעה כנגד כ- 3 בתים כאלה, וזאת בעזרת משרד עורכי דין המתמחה בנושא. לאחר חיפוש ומו"מ נבחר משרד עוה"ד מלכה אנגלסמן להוביל את התביעה בסיוע עוה"ד של העמותה. בכוונתנו לנהל מו"מ מול הגופים המוניציפליים הרלוונטיים במטרה להסדיר את הנושא ורק אם לא נצליח בכך, תוגש התביעה, כאמור.
• מעקב ועזרה לועדי בתים בתחומים משפטיים: ההנהלה ויועציה עוקבים אחרי מאבקים של ועדים נגד הנהלות הבתים ומסייעים לוועדים אלה ככול האפשר, גם אם המאבק יוביל לבית המשפט.
• מדד ייחודי לדיור מוגן: מדד יוקר המחיה, המשמש בסיס לכל הנושאים הפיננסיים עליהם חתומים הדיירים, אינו משקף בצורה טובה את מגוון העלויות בהפעלת בית דיור מוגן. הנהלת העמותה בודקת עם הגורמים הממשלתיים האמונים על כך את אפשרות יצירת מדד מיוחד לבתי דיור מוגן. לצורך זה הסמכנו את רו"ח העמותה לסנן מתוך המדד הקיים את כל הסעיפים שאינם רלבנטיים לעניין הדיור המוגן וליצור רשימת רכיבים מדודה המתאימה לענף שלנו. לידיעתכם, את הרעיון העלה במקור, רו"ח עופר בק, לפני מספר שנים ובינואר השנה, העלה הדייר משה מורצקי, מ'הבית ברמת השרון', רעיון דומה.
• שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, קופות החולים ובעלי הבתים: בנושא זה, שעיקרו עוסק בחיבור כל הבתים למחשבים של הקופות, יעדכן שלמה כוכבי, מיד אחרי שאסיים את דברי.
• הכנת מסמך סיכום זכויות בנושא הדיור המוגן: המסמך יקיף את זכויות הדיירים, מיועד לדיירים, לבני משפחה ולדיירים חדשים, בשלב ראשון יועלה המסמך לאתר העמותה.
• בחירות להנהלת העמותה ולוועדת הביקורת ביוני 2016.  ע"פ התקנון מתפנים כ-5 מקומות בהנהלת העמותה ו-3 מקומות בוועדת הביקורת. חשוב וחיוני שכל הוועדים יתנו לכך פומבי ויעבירו אלינו פרטים והמלצות על מועמדים ראויים.
• מוקד טלפוני, פניות במייל, השתתפות במפגשים וכנסים בתחום הדיור המוגן: חברי ההנהלה וחברי וועדת הביקורת ממשיכים באופן שוטף פעילויות אלה.

להזכירכם: כל חברי ההנהלה וחברי וועדת הביקורת הם מתנדבים ומבצעים את תפקידם ללא תמורה.

 

1. תכנית העבודה לשנת 2016:

מונחת לפני רשימה של 22 סעיפי פעולה לקראת השנה החדשה. רוב הסעיפים מפורטים בהצעת התקציב אותה קבלתם לפני האסיפה, שתוצג לפניכם בהמשך.

לא אלאה אתכם בהקראת הרשימה, אבל אציין את העיקר:

1. המשך הלחץ על משרדי הרווחה והמשפטים לאישור התקנות לחוק הדיור המוגן. שיתוף פעולה עם הממונה על הדיור המוגן והמפקחות מטעמה (שתיים מהן נענו להזמנתנו והן יושבות אתנו כאן) לתיקון עוולות בבתים ויישום זכויות הדיירים בהתאם לחוק.
2. המשך הפעילות, תוך ליווי וייעוץ מקצועי של משרד פרילוג ובתמיכת חברי כנסת המייצגים את רוב המפלגות, לקידום הצעת החוק לתיקון סעיף 27 .
3. תביעה ייצוגית, הנתמכת בעבודת הכלכלן יגאל גל, בעניין התשלום הנגבה בגין הלנת מטפל אישי בדירת הדייר. אם כי אני מקווה שבתים נוספים ילכו בעקבות 'בית אילדן' ובתים נוספים, שהבינו שהסכומים המקוריים אותם דרשו מדייר המבקש להלין מטפל אישי בדירתו, הינם מוגזמים ואולי נגיע להבנות ולהסכמות בכול בתי הדיור המוגן בארץ, גם עם אלה החברים בא.ב.א וגם עם האחרים.
4. תביעה נגד כ- 3 בתים המונעים מדייריהם קבלת הנחות על תשלום ארנונה, כדרישת החוק. בשלב ראשון, כאמור, יוביל משרד עוה"ד אנגלסמן, מהלך מול העיריות ו/או המועצות המוניציפליות הרלוונטיות כדי שיפעלו בהתאם לחוק ורק אם דרך פעולה זו לא תביא לתוצאות המקוות, נפנה לבתי המשפט.
5. החלת נוהל שקיפות על פעולות הבתים מול הדיירים, בעיקר בנושא העלאת דמי האחזקה מעבר למדד. נושא השקיפות תופס מקום מרכזי וחשוב בכול היבט בחיי אזרחי המדינה ובהמשך לקביעה הברורה של בתי המשפט על חובת השקיפות והנאמנות החלה על בעלי הבתים ועל המנהלים,

שלחנו למשרד הרווחה הצעה מפורטת בעניין ועדיין לא מיצינו את כול המהלכים העומדים לרשותנו.

1. המשך מעקב ועזרה לוועדים הנאבקים עם הנהלות הבתים בנושאים מקומיים. לנושא זה העמדנו בתקציב סכום נכבד – ידעו הבתים כי העמותה ממשיכה לתמוך בדרישות הלגיטימיות של הדיירים בבתיהם, בין אם מדובר בזכויות חוזיות ובין אם מדובר בזכויות ע"פ החוק.

1. המשך שיתוף הפעולה ושמירת מערכת יחסים עניינית ומקצועית עם גורמי משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה גילה גמליאל, ח"כ נורית קורן וקבוצת 22 חברי כנסת התומכים בתיקון סעיף 27 לחוק, משרד המשפטים, וועדות הכנסת ובכלל זה שדולת הגמלאים שהיו"ר שלה, ח"כ נחמן שי, ידבר בפנינו מאוחר יותר היום, וכן ח"כים נוספים, מכול סיעות הבית, התומכים במטרות העמותה ובפעולותיה כדי להיטיב עם הדיירים, אזרחיה הוותיקים של ישראל.

1. המשך שיתוף הפעולה עם וועדי דיירים, העברת מידע עדכני לדיירים בפגישות, במיילים באמצעות אתר העמותה ובאמצעות המוקד, בטלפון, ככול שהם פונים לתורני המוקד שלנו.

1. לסיום, אזכיר את המשך שיתוף הפעולה עם נציגי א.ב.א, המתמקד בעיקר בנושא הבריאות, אם כי אני מקווה שהוא יתפתח ויקיף גם נושאים נוספים. אנו מקדמים בברכה את נוכחותו של יו"ר א.ב.א רוני עוזרי, שיישא דברים בהמשך. כולנו יודעים שהמפתח נמצא בידי בעלי הבתים ואני קורא להם מעל במה זו, להיות קשובים לצורכי הדייר, לזכור כי כלקוחות מגיע לנו יחס הוגן ומכובד ולהבין כי "לא נוותר על זכויותינו ולא ניתן לאיש לדרוס אותן."

 

1. מורי מזמין את חבר ההנהלה, שלמה כוכבי, להשלים בנושא הבריאות: אחת הבעיות היא הרשומה הרפואית לקופת החולים יש מערכת ממוחשבת הנקראת "קליקס" (וכן 'קליקס משופרת'), הכוללת את כל הפרטים אודות המבוטח, כולל פירוט בדיקות ותרופות. אחת הבעיות היא שאין תקשורת בין המערכות – בין הבתים לקופות החולים, ומטרתנו לאפשר לרופא הבית גישה ישירה לתיק הרפואי של כל דייר בבית, הרוצה בכך ונותן לכך את הסכמתו.

התחלנו לטפל בכך בסיועו של רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א, וגם ג'ולי עוז, הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה, מעורבת ותומכת בקידום הנושא ונפגשנו עם קופות החולים ע"מ לקדם את העניינים.

בקופת חולים מכבי קבעו כללים- לדוגמא- בבתים בהם יש יותר מ- 50 חברי קופ"ח מכבי, יוכלו להתחבר למערכת ה"קליקס" באופן מלא. מכבי תצטרך, כמובן, לאשר את רופא הבית כרופא עצמאי העובד מולה. הקריטריונים לאישור רופא, ככזה, שנת ותק ברפואה, הסמכה ברפואה גריאטרית לדיור מוגן, ובנוסף יהיה צורך בהסכמה בכתב של הדיירים. בבית בו מתגוררים פחות מ- 50 דיירים החברים בקופ"ח מכבי, יינתן פחות.

עלינו לפנות למנהלי המחוזות של קופ"ח מכבי על מנת להגיע לחלק המעשי ואנחנו ממשיכים להיפגש ולהתקדם.

בקופ"ח הכללית, שהיא הגדולה בקופות, הבעיה היא שחייבים לפעול מול כל מחוז בנפרד וכל מנהל מחוז נוהג אחרת.

בתל אביב יש "קליקס", אבל בניסוי הפיילוט (ב'עד 120 רמת החייל') עלו מספר בעיות שיש לפתור.

אנו ממשיכים בפגישות לקידום הנושא ומקווים שאחרי שנסכם עם "מכבי" ועם "כללית", גם הקופות הקטנות יצטרפו.

את המערכת יוכל לתפעל רק מי שיוסמך לכך ע"י הבית.

 

נעמי שקולניק, מבית בכפר כפ"ס, בהתייחסה לנושא: בימים הקרובים, יתחיל, אצלנו, לקדם את הנושא לאחר שהשיחות המוקדמות הצליחו ואנו מנהלים מו"מ.

 

1. מורי מזמין את מר רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א, ומציג אותו בפני הנוכחים: רוני הינו אחד מנציגי א.ב.א בצוות המוביל את שיתוף הפעולה עם העמותה, במפגשים בהם משתתפים צבי, יו"ר ההנהלה וחברי וועדת הביקורת, אברהם, (היו"ר) ולאה. רוני ניהל כמה בתי דיור מוגן ומכהן היום כמנהל רשת 'נווה עמית.' של קופ"ח מאוחדת.

1. רוני עוזרי: אני בענף עשרים ושש שנים וממשיך ללמוד. ברכותי לחברים ולחברי ההנהלה, תודה על כך שהזמנתם אותי ואיחולי רפואה שלמה לצבי אלדרוטי, יו"ר העמותה.

ענף הדיור המוגן החל לפני כעשרים שנה, צמח בכוחות עצמו, יזמים השקיעו, דיירים נכנסו וכולם לקחו סיכון. עם הזמן התברר שהתפתח פה ענף איכותי המשמש דוגמא בכול העולם. אנו יכולים להתגאות בנעשה, הן מבחינת הדיירים והן מבחינת היזמים. הענף תרם לכל אוכלוסיית המבוגרים, גם בתחום הסיעוד והתשישות והתחרות בענף גרמה לקידומו ולפיתוחו.

הגענו לרגולציה שהיא תהליך טבעי וחוקק חוק הדיור המוגן. אין שביעות רצון מלאה של כל הצדדים, כל צד ויתר על משהו והחוק שעבר, הוא פשרה. שר הרווחה, חיים כץ, שכחבר כנסת עמד בראש וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, והיה פעיל ושותף מלא לחקיקת החוק, אמר כבר אז, שקשה להשביע את רצון כל הצדדים. יש חוזים שנחתמים בין דיירים לבעלים ואין פשרות בנושא, כי הסכמים חייבים לכבד ולא יהיו מקרים של סילוף, או שינוי. כל דייר המתגורר בבית החבר בא.ב.א (והרוב חברים) שפנה אלינו, יודע כי אנו פועלים באמינות, שומרים על החוק ומכבדים כל סעיף שנחתם.

הבתים הוקמו עבור הדיירים ואנו רואים לעצמנו זכות לשרת את דיירי הדיור המוגן. גם ביןיזמים ומשקיעים חייב להיות שיתוף פעולה והדבר מתחיל בראש. יהיה לנו יותר קל אם המפעילים ידעו שהאינטרס שלנו הוא, שיהיה טוב לדיירים, ושתתקיים מערכת יחסים אמינה בין הדיירים לבין הנהלות הבתים. כאשר הדיירים יבינו שהיזם חייב להתקיים ולהתפרנס – יהיה טוב יותר.

כאשר אתבגר, גם אני שוקל לבחור בית דיור מוגן ולעבור לגור בו, וכמובן שאבחר בית יציב כלכלית. הדבר תלוי בשני הצדדים וצריך למצוא את האיזון.

כמובן שישנם מקרים חריגים משני הצדדים ויש קיצוניות שאינה מקובלת, והדברים ידועים. לגבי סעיף 27 לחוק, אני מקווה שהצדדים יוכלו לעמוד בו ובשינויים המוצעים. דוגמא היפותטית באשר לבטוחה שהדייר יבחר: יש בתים שלא יוכלו לעמוד בעלויות של הבטוחה שתיבחר ובמקרה כזה לא יונפק רישיון – ומה אז? הדבר האידיאלי הוא, אם תהיה בטוחה שניתן לתת אותה לדייר, ללא תשלום. אם הדייר יהיה הנושה הראשון – זה יכול להיות פתרון טוב, זו אפשרות הקיימת במקומות אחרים בעולם, וכדאי לבדוק את האפשרות הזאת, ע"מ שיהיה 'תדר רגוע'. חשוב שגם הדיירים יהיו רגועים לגבי הכסף שהשקיעו. בית אינו יכול להיכנס לתשלום שלא חישב בעת הקמתו ולא נלקח בחשבון מראש. צריכים לעשות כברת דרך ארוכה כמפעילים ואתם כנציגים וכדיירים, ע"מ למצוא את שביל הזהב.

 

1. עו"ד גיורא עמיר, חבר הנהלה, מגיב לדברים:

באמצעות מר רוני עוזרי, אני פונה ליזמים ואת דברי אלה אני אומר גם בקורסים אליהם הוזמנתי להרצות. הדיור המוגן הוא יזמות עסקית וקפיטליסטית וההבדל העיקרי בין יזמות עסקית  לבין יזמות בדיור מוגן הוא שכאן מדובר בבני אדם.

היזמות הרגילה עוסקת, בד"כ, בחומר גלם. הדיירים בדיור מוגן הם בעלי עבר ויש להם ניסיון חיים עשיר. בית הדין לחוזים אחידים מחייב את בעלי הבתים בשקיפות ויש בתים שחובה זאת אינה מקוימת בהם. 'חומר הגלם' שלכם, הוא בני אדם בעלי רמה והישגים ולכן, אתם חייבים לנהוג בשקיפות. אי אפשר  לדרוש תשלומים ללא הסבר לדייר, חשוב שיידע מה דורשים ממנו ומדוע ויש לפרט את החשבונות.

סעיף 27 לחוק הדיור המוגן הוא 'תקלה היסטורית'. אני הדייר, נתתי הלוואה לבית ואני נדרש לשלם את סכומי הכסף עבור הבטחת כספי – זהו עיוות כלכלי וחברתי. איננו מעוניינים שהבתים יתקלו בקשיים, להיפך, ככל שהבית ישגשג, כך נקבל יותר. האינטרס הזה זהה, אולם, כאשר מטפלים ב'חומר הגלם' הזה בצורה שאינה הולמת  – האינטרס איננו זהה.

 

1. מורי מזמין את היועצים המשפטיים של העמותה, את עו"ד זאב וייס ואת עו"ד דנה מליחי חקמון לדבר על הנושאים המשפטיים:

1. עו"ד זאב וייס, מברך ומתייחס לנושא הבטוחות-יישום סעיף 27 לחוק הדיור המוגן:

נושא שנמצא בליבת הטיפול של העמותה.

עד לחקיקת חוק הדיור המוגן לא הוסדר נושא הבטחונות.

בשנים שלפני חקיקת החוק הציפה העמותה את הבעייתיות שבחוסר בטחונות.

הפתרון המשפטי שניתן על ידינו כעורכי הדין של העמותה היה רישום הערת אזהרה בטאבו לטובת כל דייר.

החוק, שיזמה העמותה, הכיר בחשיבות הבטחונות וקבע לראשונה שהבית צריך לספק אותם, אלא אם הדייר מוותר עליהם בכתב. החוק קבע 4 סוגי בטחונות: ערבות בנקאית, הפקדת 40% מהפיקדון בחברה לנאמנות, ביטוח או משכנתא מדרגה ראשונה לטובת הדייר.

על אף שהצעת החוק בה תמכה העמותה קבעה כי מלוא עלות הבטוחות תחול על בעלי הבתים, נקבע בסופו של דבר, למרות מחאות נמרצות של העמותה ונציגיה, כי:

1. לבעלים זכות בחירה איזו מהבטוחות להציע.
2. על הדייר לשאת ב-% 80 מההוצאות הכרוכות בקבלת הבטוחה.

התוצאה הינה שמרבית הבתים מציעים כיום לדיירים ערבות בנקאית כבטחון. הואיל והדיירים אינם רוצים ואינם יכולים לעמוד בעלויות האסטרונומיות של הוצאת הערבות (מידי שנה) נאלצים הדיירים לוותר על קבלת ביטחון לכספם.

מיעוט קטן של הבתים הציע לדיירים משכנתא (שעלותה זניחה) כביטחון אולם גם אז דרש לעצמו במרבית המקרים זכויות במשכנתא (שאין להן זכר בחוק) לפיהן המשכנתא אינה נרשמת בטאבו לטובת הדייר אלא על שם נאמן והבית שומר לעצמו את הכוח ושיקול הדעת לגבי מחיקת או הסרת המשכנתא. בעלי בתים דוחים את דרישת העמותה והוועדים לפיה על המשכנתא להירשם אישית ישירות על שם הדייר בטאבו וכי עו"ד מטעם הדייר יהיה נאמן (לבדו או יחד עם עוה"ד של הבית) להסיר את המשכנתא רק לאחר שנוכח שהפיקדון הוחזר לדייר.

בתמיכת העמותה ובאמצעות קבוצה של חברי כנסת, הוגשה הצעת חוק לפיה יחויבו הבתים לבחור להעניק לדייר אחת משתי בטוחות פיננסיות בלבד (ערבות בנקאית או חברת ביטוח), והם לא יוכלו להטיל על הדיירים לשאת בעלות הבטחת ההלוואה/פיקדון שנתנו הדיירים לבעלי הבתים.

עד לדיון בהצעת החוק בכנסת (וקבלתה או דחייתה) נאלץ, איפא, כל דייר להחליט כיצד ברצונו להבטיח את הפיקדון.

מאידך יכול כל ועד דיירים לנהל דיאלוג/מאבק עם הנהלת הבית בו הוא נמצא לפיו הביטחון שיוקנה לכל דייר תהיה משכנתא אישית רשומה על שמו בטאבו וכי עוה"ד של הדייר יהיה הנאמן להסרתה של המשכנתא לאחר שנוכח שהדייר ו/או יורשיו קיבלו את מלוא כספם חזרה.

דייר שמחליט לקבל את הביטחון שמוצע על ידי הבית (אף אם אינו עומד בקנה אחד עם דרישותיו של הדייר) ודייר שהחליט לא לקבל את הביטחון המוצע כי אינו עומד בדרישות החוק לדעתו, מוצע שייתן ביטוי בכתב להסתייגויותיו, במסמך שעליו מבקש הבית את חתימתו ויציין שהוא שומר על זכותו לחזור בו ולדרוש קבלת ביטחון אחר בין כזה שיקבע על ידי החוק ובין כזה שיוצע על ידי הבית ליתר הדיירים.

כמובן שהמגוון של האפשרויות הינו רב ולא ניתן לדון בהם במסגרת הזמן הקצר שהוקצב ולא ניתן במסגרת זאת לתת חוות דעת משפטית ראויה בעניין שהוא אישי לכל דייר ודייר ולכן מוזמנים הוועדים לפנות אלינו ולהתייעץ כיצד לפעול.

על הדיירים לזכור שהבטוחות המוצעות בחוק כיום, הינן בנוסף לכל בטוחה שעמדה לטובת הדייר קודם לכן, ולכן חשוב שכל דייר ישמור את קיומן של הבטוחות שעמדו לטובתו, לרבות הערת האזהרה שנרשמה לזכותו בטאבו (ואם טרם נרשמה ידרוש מהבית ליצור את התנאים והרישומים בטאבו שיאפשרו את רישומה) ויעמוד על כך שהזכות להסיר את ההערה תהיה נתונה לעוה"ד של הדייר שיפעל בתיאום עם הבית להסרת ההערה לאחר שנוכח שהפיקדון שהפקיד בידי בעלי הבית הושב במלואו לו או ליורשיו.

 

1.    עו"ד דנה מליחי –חקמון, מעדכנת ומסבירה בנושאים המשפטיים, כדלקמן: 

העסקת והלנת מטפל אישי ביחידת הדיור המוגן ותשלום בגינו –

בעבר, הזכות להעסיק ולהלין מטפל אישי בדירת הדייר בבית הדיור המוגן לא הייתה מוסדרת בכל הבתים ובוודאי שלא בחקיקה.

העמותה החליטה להגיש תביעה בנושא שהסתיימה בשנת 2013 בהסכמי גישור עם כל הבתים שנתבעו לפיהם דייר רשאי להעסיק ולהלין מטפל אישי ביחידת הדיור שלו. במקביל נכנס לתוקפו סעיף 33 לחוק הדיור המוגן שעיגן לראשונה סטטוטורית (חוקית) את הזכות להעסיק ולהלין מטפל אישי בדירת הדיור המוגן. החוק שותק לעניין התשלום.

לגבי התשלום בגין הלנת המטפל התבקש בית הדין לחוזים אחידים להכריע וקבע (ביום 28 במאי 2013, כבוד ההרכב: שופטת תמר בזק רפפורט, ד"ר מ' גלברד, ד"ר י' אדר, ח"א 35070-02-11), בפסק דין תקדימי כי:

דייר לא יהיה חייב בתשלום כלשהו שאינו מופיע במפורש ובבהירות בחוזה שלו. אף אם נקבע סכום הרי דייר רשאי לתקוף את גובהו בטענה שאינו סביר.

בעקבות פסק הדין הגישה רשת בית בלב ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 5392/13) (כבוד השופטים: מ' נאור, ח' מלצר וצ' זילברטל). בדיון שהתקיים בסוף שנת 2014 (3.11.2014) אימץ בית המשפט העליון את פסק הדין של בית הדין לחוזים אחידים, וקבע כי בית רשאי לחייב דייר בגין הלנת מטפל בדירתו, אך ורק בסכום סביר, וקבע כי תשלום סביר כזה יחול גם על הדיירים בחוזיהם לא נקבע סכום מראש. לאור האמור, ובהמלצת בית המשפט העליון, בית בלב אשר הגישה את הערעור, הסכימה לחזור בה מהערעור. כמו כן, פירש בית המשפט העליון בהסכמת הצדדים  את פסק הדין כך שבית בלב אינה זכאית לגבות בגין חוזים ה״שותקים״ סכומים שאינם סבירים, מאידך היא זכאית לגבות סכומים סבירים.

בעקבות פסקי הדין, שכרה העמותה את שירותי הכלכלן יגאל גל אשר ניתח את העלויות הנגרמות לבית דיור מוגן בעת שמתווסף מטפל אישי לדירה, וקבע כי טווח העלויות נע בין 159 ₪ כולל מע"מ ל- 369 ₪ כולל מע"מ (תלוי אילו שירותים כלולים בדמי האחזקה ואילו משולמים בנפרד על ידי הדייר). חוות הדעת מפורסמת באתר העמותה.

בינתיים, מקבלת העמותה פניות רבות של ועדים, דיירים וקרובי משפחתם, בעניין גביית סכומים גבוהים ולא סבירים שדורש הבית מהדייר הזקוק להלנת מטפל. ישנם ועדים אשר הצליחו, בין היתר בהתבסס על חוות הדעת, כישרונם וניסיונם, לנהל מו"מ עם הנהלת הבית ולהפחית בצורה משמעותית את הסכומים הנגבים בגין הלנת מטפל אישי.

לאור האמור החליטה העמותה על הגשת תביעה ייצוגית נגד שני בתי דיור מוגן שהם חלק מרשתות. טיוטת התביעה מוכנה זה זמן מה. היו מספר עיכובים בירוקרטיים ומהותיים. אנו ממתינים לגיבוש חוות הדעת שהוכנו בקשר לבתים הנתבעים על ידי הכלכלן יגאל גל ולגיבוש רשימת הדיירים התובעים. מקווים לעדכן בקרוב מאד אודות הגשתה.

 

העלאת דמי אחזקה מעבר למדד–

ההיסטוריה בנושא זה ארוכה ומורכבת.

בשנת 2008 הגישה העמותה תביעה ראשונה בעניין נגד 23 בתי דיור מוגן שהחוזים שלהם אפשרו להם להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד על פי שיקול דעתם הבלעדי (חא (ירושלים) 902/08). תביעה זו הסתיימה בהסדרי גישור שקיבלו תוקף של פסק דין (לפי הסדרי הגישור דיירים רשאים לבחור בין מנגנון אובייקטיבי, לאחוז קבוע בעת שבית הדיור המוגן דורש את העלאת דמי האחזקה מעבר למדד. הסעיף שנכתב בעבר בנוסחי החוזים ואפשר שיקול דעת בלעדי להנהלות הבית להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד, בוטל).

לאחר מכן, ביוני 2011 זכו דיירים מאחוזת פולג (בזכות סיוע העמותה) בערעור שהגישו בעניין זה, ונקבעה הלכה תקדימית נגד העלאת דמי אחזקה על פי שיקול דעת בלעדי של הבית ונגד העלאה בשיעור קבוע. נקבע כי רק גורם אובייקטיבי מוסמך לבדוק את הצדקת ההעלאות ושיעורן.

בשנת 2012-נכנס לתוקפו חוק הדיור המוגן וסעיף 26 (א) (2) שעיגן לראשונה בחוק נושא זה וקובע שבית דיור מוגן לא רשאי להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול של הבית ולא יותר מהשיעור שנקוב בהסכם. החוק שותק לגבי הבודק ואופן הבדיקה.

ההלכה המשפטית האחרונה (ח"א 15697-01-13) נקבעה בסוף שנת 2014 בתביעה שהגישה העמותה  לבית הדין לחוזים אחידים נגד 25 בתי דיור מוגן, לביטול תנאי מקפח בחוזים שלהם, שאפשר להם להעלות את דמי האחזקה בשיעור שרירותי קבוע בניגוד לדין.

העמותה הצליחה בדרישתה העיקרית בתביעה ונקבע כי בית הדיור המוגן מחויב בשקיפות, בנימוק שככל שהסדרי העדכון יהיו חשופים יותר לפיקוח חיצוני של גורם אובייקטיבי, שקופים יותר ומפורטים יותר, ילך ויפחת החשש מפני קיפוחם של הדיירים.

כמו כן, נקבע כי הסדר המשכפל כמו שהוא מילה במילה או לפחות ללא סטייה מהותית את נוסח החוק חסין מפני התערבות בעילה של קיפוח. לעומת זאת, ככל שהתניה סוטה מהוראות החוק ושינוי זה אינו מטיב עם הדייר, היא בטלה. כמו כן, קבע בית הדין כי אם בעת יישומה של הוראת החוק, ינהגו הבתים באופן המפר את ההוראות הכלליות של החוק או החוזה או ינהגו בחוסר תום לב, פתוחה בפני הדיירים הדרך, לפנות לבית המשפט  המוסמך או  לעתור לממונה על הדיור המוגן (מכוח סעיף 49 לחוק).

פסק הדין, על אף מורכבותו מטבע הדברים עקב כמות הנתבעים הרבה, היווה תפנית חיובית נוספת בסוגיית העלאה מעבר למדד, ועוגן משפטי לדיירים.

אנו מסכמים היום את המצב המשפטי כך שיש לקרוא את פסק הדין יחד עם הסכמי הגישור (בבתים שנחתמו) ולדרוש בדיקה אובייקטיבית תוך שקיפות מלאה וקבלת כל  הנתונים ואסמכתאות, בכל עת שהבית דורש העלאה של דמי האחזקה וכתנאי להעלאה. הניסיון מלמד, ששיח משותף ובדיקה משותפת של רו"ח מטעם הנהלת הבית ורו"ח מטעם הדיירים הינם עדיפים וזולים יותר לצדדים.

לאור פניות רבות שמתקבלות בעמותה מוועדים ודיירים אודות דרישות להעלאות בחלק מהבתים ללא מתן שקיפות כנדרש, הכנו לבקשת הנהלת העמותה "נוהל שקיפות" המתבסס על המסקנות שלנו ושל רואה החשבון של העמותה, שגיבשנו לאורך השנים. נוהל זה הופץ לוועדי הדיירים ולמשרדי הרווחה והמשפטים. העמותה מנסה לאשר נוהל זה ולאמץ אותו כנוהל ממשלתי לביקורת ופיקוח על ההעלאות שידרשו.

במקביל, כפי שציין יואל אמיר בתחילת האסיפה, בכוונת הנהלת העמותה לנסות לגבש מדד מיוחד לדיור מוגן.

 

1. שאלות לעורכי הדין:

• לאה שץ סופר, יו"ר 'אחוזת צהלה': כאשר העלינו דרישה לשקיפות בפני מנכל"ית הבית, הסתמכנו על פסק הדין, שבאם אתה לא מרוצה אתה יכול לפנות לממונה או לבית משפט. פנינו לממונה, בהסבר שנתקלנו בסירוב לשקיפות ע"פ סעיף 104-105 שכאילו לא קיים מבחינת בעלי הבתים. מכתבנו הועבר על ידי הממונה למשרד המשפטים והמענה היה שאין מספיק פניות. אני פונה בזאת, לכל מי שאינו שבע רצון מהנעשה אצלו בבית, לכתוב לממונה, ע"מ שתהיינה מספיק פניות שיהוו משקל ויתמכו בטענותינו ובדרישתנו ממשרדי הממשלה לפעול לתיקון העוולות.
• נעמי שקולניק, יו"ר 'בית בכפר הדרים כפ"ס': האם יש בתים הגובים 1,200 ₪  עבור המטפל האישי והצליחו להוריד מהסכום הזה?
• תשובה: כן.
• אורה גלעדי, דיירת ב'וורה סלומונס', כ"ס: האם הדיירים חייבים לספר לחבריהם בבית מה הם משלמים עבור המטפל?
• עו"ד דנה: לדעתי חשוב שיהיה שיתוף במידע, זאת תוספת תשלום שאם הבית דורש צריכה להיות אחידה.
• מיכאל, חבר וועד 'אחוזת נווה חוף ראשל"צ': האם המסמך שהוכן ע"י ההנהלה בנושא השקיפות, הועבר לרוני עוזרי ?
• עו"ד דנה: לא העברנו את המסמך לרוני עוזרי, אולם המזכירה של העמותה שלחה לוועדים. מי שלא קיבל מוזמן לפנות למזכירת העמותה או אלינו. ניתן ורצוי לצרפו למכתבים להנהלות הבתים.
• רותי טימן, 'נוף המושבה פתח-תקוה': בבית שלנו העלו באופן אוטומטי לדייר עבור מטפל אישי. פנינו למנהל ותשובתו כי על הדייר לפנות אישית כי זה לא עניין לוועד ולא באחריות הוועד – מה עלינו לעשות?
• עו"ד דנה: הציעה לרותי לפנות אליהם, למשרד וייס פורת.
• נציג 'בית בכפר גדרה': בסוגית התשלום בגין הלנת מטפל אישי, דורשים מדיירת שהתאלמנה סכום בגובה ההפרש בין דייר בודד לזוג דיירים, ולדעתנו זו דרישה מוגזמת, כי למטפל אסור ליהנות מכול השירותים להם זכאי דייר והוא אינו נהנה מהם.
• חנה, מ- 'עד 120 ת"א': מה משמעות רישום משכנתא כבטוחה לדייר, כאשר בבית רשומה גם משכנתא לטובת בנק?
• עו"ד דנה: ההמלצה לרישום משכנתא תקפה עד לתיקון החוק, בו מופיעות רק בטוחות פיננסיות. המשכנתא על פי החוק כיום חייבת להיות בדרגה ראשונה. אם רשומה משכנתא לטובת בנק על הבית להסיר אותה (וזה נעשה בחלק מהבתים). החיסרון של המשכנתא היא במימושה ובסיכון של ערך הקרקע בעת המימוש.
• נציג 'בית בכפר הדרים כפ"ס': תשובת הנהלת הבית לדרישת הוועד והדיירים "לשקיפות" נתקלה  בתשובה "אנחנו חברה פרטית ולכן לא מחויבים בשקיפות!"
• עו"ד דנה: פס"ד של בית הדין לחוזים אחידים חייב גם את החברות הפרטיות בשקיפות. יש הלכה משפטית המחייבת אותם לנהוג בשקיפות היות שהם דורשים תוספת תשלום עבור צורך בסיסי של דייר שלא היה קיים קודם, לבית אסור לנצל זאת ומותר לו לדרוש אך ורק סכום סביר.
• נציגת 'מגדלי הים התיכון בת-ים': האם מומלץ לדייר להסכים למשכנתא כבטוחה, עד לשינוי ס' 27 בחוק – יש להבהיר זאת לדיירים.
• עו"ד דנה: על פי נוסח הצעת החוק לתיקון סעיף 27, הוא יחול על כולם אוטומטית, גם על דייר שהסכים לקבל את המשכנתא כבטוחה וחתם על כך.
• אהוד לבנת, יו"ר 'אחוזת בית הכרם': בנושא רישום הערת אזהרה – האם דייר שחתם על מסמך המאפשר לעו"ד של הבית למחוק את המשכנתא, יכול לשנות זאת כך שמחיקת המשכנתא תיעשה ע"י עו"ד מטעמו?
• עו"ד דנה: קיימת אפשרות כזו, ישנו פתרון של ייפוי כוח משותף, אף הגענו למנגנון מוסכם בנושא וניתן להחיל אותו רטרואקטיבית; מציעה לוועד לפנות אליהם כדי לשנות את המצב.
• דב נתנזון, 'דור טבעון': סעיף 27 נולד בחטא, לאחר שבעלת הבית, הגב' שוסטר, הציעה ערבות בנקאית שנדחתה ע"י רוב הדיירים, היא העלתה הצעה להסכם שאמור להחליף את הבטוחה. הסתבר שכמה דיירים בבית קיבלו הסכם מישכון/משכנתא והוועד סבור שזה יכול לשמש כפתרון מתאים לכלל הדיירים. בעידודה של דנה, שהסבירה את חשיבות "התקדים", ניסה הוועד להתקדם במסלול זה, תוך הסתמכות על התקדים. בינתיים, משהוצג התיקון לסעיף 27 לחוק, הפסיקה בעלת הבית את המו"מ עם וועד הדיירים באופן חד צדדי.
• עו"ד דנה: בבית דור טבעון התברר כי יש שני מקרים לפחות בהם ניתנה לדיירים התחייבות חוזית למשכנתא ראשונה. להבהרה, הבית מחויב כלפי דיירים אלו, גם אם התיקון לחוק יעבור וגם אם לאו. כל סעיף בחוזה המיטיב עם דייר, גובר על החוק וההסכם מחייב. מאידך אם בחוק יש סעיף המיטיב עם דייר לעומת מה שכתוב בחוזה שלו, הרי שסעיפי החוק גוברים. נצטט את יו"ר א.ב.א, רוני עוזרי, היום: "הסכמים יש לכבד."
• עקיבא הררי, 'בית בכפר הדרים כ"ס': ביקש לדעת מה מחייב את הוועד, מאחר ולדבריו, לכול דייר יש חוזה אחר ואין אצלם חוזה אחיד.
• עו"ד דנה: בכל הבתים יש מגוון חוזים וכך מקובל מאז ומתמיד ועל הוועד לטפל בסוגיה ולא בנוסח של חוזה כזה או אחר, בהסתמך על חוו"ד המועברת ע"י העמותה והיועצים המשפטים שלה. תיקון חוזה מצריך חתימה של שני הצדדים. ניתן לפנות לסיוע למשרד וייס פורת ושות'.
• מורי סיון: בנושאים החוזיים בין הבית ובין הדייר, לבית אין אפשרות להרע את התנאים ולשנות את מה שמגיע לדייר, הן בתחום השירותים וכמובן גם לא בצמצום השטחים ציבוריים ואף לא במגבלות שהבית היה רוצה לקבוע. נדרשת הסכמת הדיירים לכך והסכמה זו חייבת להינתן בכתב. עקרונית, לא ניתן לכרסם בתנאים המובטחים לדייר ע"פ חוזה ובהתאם לחוק.
• דב קלי, 'עד 120 הוד השרון':  הבתים נוהגים לשחוק את הפיקדון מהקרן ולא מהיתרה.
• עו"ד דנה: הוגשה תביעה בנושא ע"י יורשת של דיירת באחד מבתי 'רשת משען.' במקרה הנדון, החוזה המקורי סכום הפיקדון היה נקוב ב-$. בית משפט השלום קיבל את התביעה וחייב את הבית וקבע בין השאר, כי השחיקה של הפיקדון חייבת להתבצע מיתרת הפיקדון.  העמותה אימצה, כמובן, את פסק הדין, אך בינתיים 'משען' הגישה ערעור והנהלת העמותה החליטה להמתין לתוצאות הערעור.
• יהודית, מ-'מגדלי הים התיכון נורדיה':

• כמה זמן תימשך התביעה הייצוגית?
• עו"ד דנה: אי אפשר לדעת כמה זמן תימשך התביעה הייצוגית, זה בידי בית המשפט. יש בתים שמיד אחרי הגשת התביעה פנו לדיירים והציעו להגיע להסדר, לאחר שסירבו קודם לכן, וזו אופציה ריאלית. כמובן שאנו משתדלים לזרז, ומסבירים שמדובר באנשים מבוגרים הזקוקים להכרעה מהירה.
• השגחה רפואית: האם יש מצב שהעמותה תחליט מהי ההגדרה של השגחה רפואית 24 שעות?
• עו"ד דנה: בהצעת החוק בעבר, משרד הרווחה לא תמך בחיוב רופא בחוק, על מנת שלא יחייב הקמת בתי דיור מוגן יקרים בלבד.
• בטוחות: אצלנו מדובר על משכנתא ראשונה דרך נאמן, ניהלנו משא ומתן וההנהלה תיקנה את הצעתה ואנחנו ממליצים להם על משכנתא בנאמנות, כי לא תהיה אפשרות אחרת, מאחר ולא ניתן לעשות פרצלציה.
• עו"ד דנה: מכירים את הבעיה היטב. חוק הדיור המוגן אינו מציין אפשרות כזו. המשכנתא צריכה להירשם ישירות על שם הדייר.
• ארנונה: עד ינואר 2015 הדיירים לא קיבלו ההנחות המגיעות ואת זאת גילינו במקרה. הוועד לא מצליח לקבל מההנהלה את ההסדר מהשנים 2010 , 2011 לגבי דיירים שנכנסו עד שנת 2009.
• עו"ד דנה: דייר זכאי לקבל את כול ההנחות המגיעות לו ע"פ חוק, העמותה החליטה להגיש תביעה בנושא והפרטים יועברו אליכם בהקדם.
• מורי: כול ההנחות מפורטות בחוק ההסדרים.

• צבי מטוס, 'בית גיל פז כפ"ס': מי יבדוק את השקיפות? בביתנו הגיעו להסכמה עם ההנהלה שהדרישה להעלאה מעבר למדד תיבדק בשקיפות מלאה ע"י רו"ח מטעם הדיירים שיעבוד מול רו"ח של הבית. צבי חוזר ומדגיש את העובדה שזו אחת הסיבות לכך שהנהלת העמותה מציעה לוועדים את הסיוע המקצועי של רו"ח עופר בק (המבצע תפקידו כנציג דיירי הבית בנאמנות ובמקצועיות כבר מספר שנים, לשביעות רצונם המלאה של דיירי 'בית גיל פז'). הנושא יידון שוב בישיבת ההנהלה הבאה.
• חיים ישראלי, 'בית בכפר כ"ס': מעדכן את משתתפי האסיפה כי יש ערבויות כספיות המבטיחות קיום חוזה, עליהם גובים הבנקים עמלה נמוכה, בגובה כחצי אחוז וחשוב לדעת זאת.
• זהבה מרטון, 'מגדלי אלישע חיפה':

• כאשר בן זוג נפטר האם דמי אחזקה הם ע"פ הכתוב בחוזה?
• האם דיירים חדשים שחתמו על משכנתא ראשונה צריכים הערת אזהרה?

• עו"ד דנה: במצב של משכנתא הצורך פוחת. אבל חוק הדיור המוגן מאפשר לדייר בנוסף לכל בטוחה שהיתה קיימת קודם לכן. לכן ניתן לרשום במקביל. הזכות להערת אזהרה היא ע"פ חוק המקרקעין והמלצתנו היא לקחת כל בטוחה שהבית מציע בנוסף לבטוחות על פי חוק הדיור המוגן.
• לני, חבר וועד הדיירים היוצא ב'אחוזת פולג': העלאה מעבר למדד- ע"פ החוק השינוי הוא על פי עלויות הבית, לא יותר מהאחוז הכתוב בחוזה ואסור לבית לגרור עלויות.

 

1. מורי מזמין את זכריה רייך, נציג משרד הלוביסטים של העמותה:

1. משרד פרילוג – זכריה רייך: סעיף 27 לחוק –

[זכריה מסביר ומעדכן אודות שלבי ההתקדמות]: בדיווח האחרון סיפרתי שאנחנו קרובים להגיש את הצעת החוק (הצ"ח) החדשה לתיקון סעיף 27 לחוק הדיור המוגן. בעקבות דברים שנאמרו כאן, בנוגע לצורך להגיע לשביל הזהב, לפשרה מוסכמת, אני רוצה להקדים ולהסביר שוב איך הגענו לנוסח הנוכחי. בכנסת הקודמת הגשנו נוסח שהושג בזמנו בפשרה, כתוצאה של מו"מ בין העמותה לבין א.ב.א . להזכירכם, הדיונים בנושא נמשכים כבר שנים ולמעשה מתייחסים לדיונים על נוסח חוק הדיור המוגן המקורי, בכנסת ה-18 ואף לפני כן.  הפשרה קבעה שהבתים יפרישו אחוז מסך הפיקדונות לקרן שתערוב למקרה של פשיטת רגל או חדלות פירעון. כשהצ"ח הגיעה (בקיץ 2014) לשולחן הממשלה, לוועדת השרים לענייני חקיקה (וע"ש), נדרש משרד המשפטים לסוגיה ומצא קשיים משפטיים רבים, ובעקבות כך התנגד לנוסח הצ"ח כפי שהוצעה. היה לי חשוב לציין, שקודם כול ניסינו סוג של נוסח פשרה, אך משרד המשפטים מצא אותו בעייתי, ובצדק. היה שם סבסוד צולב בין הבתים, וחשוב יותר, לא היה כיסוי מלא של הפיקדונות. לאחר דיונים בין גורמים רבים, ביניהם משרדי ממשלה בראשות משרד המשפטים, הוסכם על מספר עקרונות שיהוו את הבסיס לנוסח חדש, וזה הנוסח שהוגש בכנסת הנוכחית. אחד העקרונות היה שהבטוחות תהיינה פיננסיות.

למה…..?

[זכריה מפסיק את דבריו ומברך את ח"כ נחמן שי, שהצטרף אלינו]: הרשו לי להפסיק את דבריי ולברך את יו"ר שדולת הגמלאים בכנסת, חה"כ ד"ר נחמן שי (המחנה הציוני) – ברוכים הבאים.  חה"כ שי חתום על הצ"ח שלנו, וגם תמך בהצ"ח בכנסת הקודמת ועל כך אנו מודים לו.

[זכריה ממשיך]: …..דמיינו את התרחיש, וחישבו לְמה באמת נועדה הבטוחה, לאיזה מצב? חִשבו שיש בית שנקלע למצוקה תזרימית, כבר לא יכול לשלם לספקים, לא יכול לכסות הוצאות… ובתוך המצב הזה, יש עכשיו דייר שצריך לעזוב את דירתו כי הוא זקוק לטיפול סיעודי. כדי לקבל את הטיפול הסיעודי ולממן אותו, הוא זקוק לכספי הפיקדון שלו. לא מדובר בתסריט תיאורטי רחוק, ולא על 'מצב גמיש', על יורש שיכול לחכות שנה או שנתיים לקבל את כספו. מדובר בדייר הזקוק לטיפול רפואי דחוף, והוא זקוק לכסף באופן מידי כדי לממן את הטיפול הסיעודי. לכן דרש משרד המשפטים, בצדק, שתהיה בטוחה פיננסית נזילה הניתנת למימוש מידי, וזה מה שמופיע בהצ"ח הנוכחית.

בדיווח האחרון עמדנו להגיש את הצ"ח. עכשיו אני יכול להרחיב שהצ"ח הונחה על שולחן הכנסת ע"י חה"כ נורית קורן מהליכוד. חתומים עליה עוד 21 חברי כנסת (סה"כ 22) מכל סיעות הבית, מהרשימה המשותפת עד הבית יהודי, וכול המפלגות האחרות, מהקואליציה ומהאופוזיציה.

המספר הסידורי של הצ"ח היא פ/2152/20: היא הונחה על שולחן הכנסת באופן רשמי ב- 26/10/15  ולפי מספר זה תוכלו לעיין בנוסח הצ"ח באתר הכנסת. הצ"ח עברה 'תקופת חובת הנחה', תקופת המתנה בת 45 יום. עתה, השלב הבא הוא דיון ב'ועדת שרים לענייני חקיקה' הקובעת את עמדת הממשלה, הקואליציה, כלפי הצ"ח. אם הצ"ח מקבלת את אישור ועדת שרים לענייני חקיקה, אז היא נתמכת ע"י הקואליציה, והיא תעבור לקריאה טרומית. אחרי הקריאה הטרומית תגיע הצ"ח לדיון ב'וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת'. אנו מקווים שהיא תגיע בקרוב לשלב זה. תודה.

 

1. מורי מזמין את אורח הכבוד, ח"כ ד"ר נחמן שי, יו"ר שדולת הגמלאים בכנסת, חבר מפלגת העבודה והמחנה הציוני, לשאת את דבריו:

1. אורח הכבוד ח"כ ד"ר נחמן שי:

מברך את הנוכחים. שמח שהוזמנתי ואשמח לענות לשאלותיכם. אני בין החתומים על הצעת החוק, לקחתי על עצמי עם חברים נוספים לקדם את נושא שדולת הגימלאים והגימלאיות בארץ. לדעתי, המדינה חייבת לאנשים המגיעים לגילאי 62 + כאשר תוחלת החיים של האוכלוסייה מתארכת, ורבים מאד במדינה חוגגים את גיל ה-90. ייתכן שאין היערכות מספקת לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים המונה כיום כ- 900,000 איש והתחזית היא שציבור זה יגדל ואיך יראו החיים של אזרחים אלה. זו אוכלוסייה שנתנה וכיום יש לתת לה, להחזיר לה וחשוב לדעת מהן הזכויות של ציבור זה, הנמצא כעת ברבע האחרון לחייו. כבר מדברים במונחים של הגיל הרביעי. אין לנו היערכות למשל בנושא הביטוח הסיעודי, שכן, הביטוח אינו מצטבר ואינו ממשיך. בעבר תקופות הביטוח נמשכו תקופות של 5 שנים, ולכאורה, מי שלא ניצל את הביטוח ולא נזקק לו, הפסיד את השקעתו והכסף נעלם. דמי הביטוח, אם שולמו, לא ביטאו נכונה, את סכום העלות האמיתי.

בארגונים גדולים זה שונה, ואצל אנשים פרטיים זה שונה. חברות הביטוח התמרדו כי לא תוכננה תוחלת חיים כזאת. אושר בעבר להפסיק את הביטוח וקיים חשש שבעוד כמה שנים גם לביטוח הלאומי לא יהיה כסף לשלם למבוטחים. יש אנשים שבלעדי סכומי כסף אלו לא יוכלו להתקיים ומצב העוני גדול. לדעתי, יש להעלות את גיל הפרישה, גם מאחר ויש אנשים מבוגרים הרוצים להמשיך לעבוד ואין סיבה לפרוש. יש מאגר ידע אצל אנשים אלו והוא נעלם כשפורשים. אלו  עובדים טובים התורמים מהותית לחברה ובוודאי העבודה טובה לאנשים עצמם.

 

1. מורי מזמין את חברת ההנהלה רבקה גן-אלרון להציג את התקציב:

1. רבקה גן-אלרון, הצעת תקציב 2016: רבקה הציגה את התקציב, בהדגישה כי הוא נשלח מראש, לכול היו"רים של וועדי הדיירים:

• בתשובה לשאלתו של לני, השאלה התייחסה לדוח הכספי ביצוע ינואר- ספטמבר 2015 כפי שדווח על ידי רואה החשבון עופר בק. השאלה  הייתה חוסר בהירות בין ההוצאה בפועל לאומדן סיום 2015.
• תשובתו של אברהם רוזנשטרייך, יו"ר ועדת הביקורת: השלים את תשובתה של רבקה, והסביר כי נשאר סכום כסף משנת 2015 שעדיין לא נוצל והוא הועבר לתקציב 2016.
• מורי, הוסיף והדגיש: כי בשנת 2016 הוקצו סכומים גבוהים יותר, המיועדים לייעוץ לוועדים שיינתן ישירות ע"י משרד עוה"ד של העמותה וכן ע"י רו"ח של העמותה. הצורך קיים ולחברי הוועדים יש היום אחריות גדולה יותר בנושא, אלה שפנו, קבלו ייעוץ והחשבוניות עדיין לא הוגשו.

 

1. אברהם רוזנשטרייך, יו"ר ועדת הביקורת  – דו"ח הביקורת:

1] ועדת הביקורת פועלת בליווי צמוד לפעילות העמותה

לדוגמה:         א] מעקב אחר ביצוע החלטות ההנהלה.

ב] ביקורת הוצאות הנהלת העמותה.

ג] ביקורת על התשלומים לנותני השירותים לעמותה כגון: עורכי דין, אנשי פרסום

ותקשורת, לוביסטים וכ"ו.

ד] בדיקת התשלומים שמתקבלים מוועדי הדיור המוגן המאוגדים בעמותה.

לדעת ועדת הביקורת, הוצאות ההנהלה סבירות ביחס למטלות העמותה.

גם התשלומים לנותני השירותים סבירים ביחס לפעילות העמותה.

 

2] הצעת תקציב 2016

תקציב שנת 2016 מבוסס, לפי גביה של 7 ₪ לחודש מכל דייר חבר בעמותה. הצעת התקציב מתבססת עפ"י דו"ח תקציב מול ביצוע שהכין רו"ח עופר בק ליום 30.9.2015. התקציב מותאם לפעילות העמותה לשנת 2016. דוגמאות: עזרה משפטית לכל הדיירים והוועדים המאוגדים בעמותת דיירי הדיור המוגן, [העלאה מעבר למדד, בטוחות, תשלום עבור מטפל הזר] ועזרה חשבונאית ע"י רו"ח עופר בק. למטרת עזרה בחישובים עבור העלאת התשלום החודשי מעבר למדד: הוקצב סכום של 30,000 ₪  כולל מע"מ להכנת חוברת מידעון, שתסכם את זכויות הדיי עבור הדיירים שמתגוררים בבתי הדיור המוגן  ודיירים עתידיים. ועדת ביקורת ממליצה לאשר תקציב 2016.

 

3] תקציב שנת 2015: בתקציב שנת 2015 נותרה יתרה בסך כ-164,000 ₪ מאחר וטרם הוגשו שתי תביעות:

א] תביעה ייצוגית בנושא עלות הלנת  מטפל זר, עלות  התביעה כ-75,000 ₪. ועדת הביקורת מציינת, זמן רב מדי חלף מאז שהנהלה החליטה להגיש תביעה ייצוגית והתביעה טרם הוגשה לבית המשפט.

ב] תביעה בנושא הארנונה בשם דיירים מ-10 בתים בהם הארנונה משולמת במסגרת התשלום החודשי. עלות התביעה  כ- 150,000₪. נמסר לוועדת הביקורת שלקח זמן עד שנמצא עו"ד המתמחה בנושא ארנונה. ההנהלה פנתה ל-3  עו"ד שלא הסכימו לייצג את העמותה בגלל ניגוד אינטרסים. לאחרונה נמצאה עו"ד שהסכימה להגיש את התביעה בנושא ארנונה. ההנהלה מטפלת בהכנת חוזה מתאים ותגובש עמדה לתביעה ביחד עם משרד עו"ד וייס פורת ושות' המטפלים בנושאים המשפטיים עבור העמותה.

 

4] הצעה לביטוח נושאי משרה

ועדת הביקורת ממליצה לחדש ביטוח נושאי משרה בהנהלת העמותה לשנה נוספת בעלות של 2,100 דולר לשנה.

 

5] הוצאות הנהלה ומנהלה:

לדעת ועדת הביקורת הוצאות הנהלה סבירים ביחס למטלות העמותה גם התשלומים לנותני השרות סבירים ביחס לפעילות העמותה.

 

6] אתר האינטרנט

אתר מוצלח מאד ומטופל כראוי על ידי חבר ההנהלה מורי סיון. באתר מעיינים דיירים ובני משפחותיהם ומפיקים תועלת מרובה, ואף דיירים פוטנציאלים. ברכה לעוסקים במלאכה.

 

7] ועדת הביקורת מציינת את העבודה המצוינת של מזכירת העמותה – הגב' חוה תירוש ושל הגזברית גב' פלי רוזנבלט, הפועלות  בהתנדבות, ביעילות ובמסירות רבה.

 

חתומים, ביום 27 לחודש דצמבר 2015:

 

———————-                       —————–               ———————–

אברהם רוזנשטרייך                          צבי עגנון                         לאה שץ סופר

יו"ר ועדת הביקורת                          חבר ועדת הביקורת            חברת ועדת הביקורת

 

1. הצבעות:
   • הנושא – תכנית העבודה של העמותה לשנת 2016:

בעד	נגד	נמנעים
30	0	0

 

• הנושא – הצעת תקציב 2016 :

בעד	נגד	נמנעים
21	0	0

 

• הנושא – אישור דו"ח ועדת הביקורת

בעד	נגד	נמנעים
22	0	0

 

• הנושא – תיקון לתקנון העמותה: בדבר איסור  כהונת בני זוג   בהנהלת העמותה ובוועדת הביקורת שלה בו זמנית –
• יוסף סעיף: "7.12           לא יכהנו בני זוג בתפקיד חבר הנהלה באותה העת".
• יוסף סעיף: "9.8             לא יכהנו בני זוג בתפקיד חבר ועדת ביקורת באותה העת".

 

בעד	נגד	נמנעים
19	0	1, יורם אלרון, יו"ר נציגות דיירי 'עד-120 ת"א'

 

• הנושא – אישור העסקת רו"ח עופר בק, כרו"ח העמותה, והסמכת הנהלת העמותה לקבוע את שכרו:

בעד	נגד	נמנעים
23	0	0

 

1. מורי מזמין את עו"ד חנה איש הורביץ מ'עד 120 רמת החייל', שהתנדבה לקדם תמיכה בוועדי דיירים וסיוע לדיירים בבתים בהם אין עדיין וועדים:

1. עו"ד חנה איש-הורביץ, סיוע לוועדי בתים:

לחברי האסיפה הכללית שלום,

שמי חנה איש-הורביץ, אני עורכת דין ועיתונאית. בעלי ואני מתגוררים חמש שנים בבית עד 120 ברמת החייל תל-אביב. במשך ארבע שנים כיהנתי כסגנית יו"ר נציגות הדיירים וכיועצת משפטית של הנציגות.

לפני כמה חודשים קיבלתי שיחת טלפון מאישה בלתי מוכרת לי. המטלפנת אמרה לי, שאמה היא דיירת של בית דיור ותיק מאד בתל-אביב, וכי היא נדרשה על ידי הנהלת הבית לשלם סכום גדול עבור ביטוח הפיקדון שלה. באותו בית אין ועד, הדיירים מטפלים בענייניהם באופן אינדיבידואלי עם הנהלת הבית, ומסתירים זה מזה את תוצאות פגישותיהם. הבנתי שדיירים אלה אינם מודעים לזכויות שחוק הדיור המוגן מעניק לדיירים  וגם ואין להם מי שייצג אותם ויפעל להגנת זכויותיהם.

העליתי את הנושא בפני הנהלת העמותה. התברר שבעיה דומה קימת גם בבתים מוגנים נוספים. קיבלתי על עצמי, לפי בקשתו של יו"ר העמותה צבי אלדרוטי, לבחון את מצב הוועדים בבתי הדיור המוגן. לאחר עיון ברשימות שהמציאו לי חברי הנהלת העמותה הוברר לי, כי קיימים בתי דיור מוגן רבים, שכלל אין להם קשר עם העמותה, בחלקם פועלים במסגרת של גופים ציבוריים וחלקם בבעלות פרטית.

בנוסף לכך, גם בבתים שקשורים עם העמותה, ובהם פועלים ועדים, לחלק מהוועדים אין הידע בדבר זכויות הדיירים על פי חוק הדיור המוגן, ובדבר הסיוע שהעמותה עשויה להעניק להם.

בשנים קודמות, דיירי דיורים מוגנים או בתים שהוגדרו בשם אחר, היו נתונים לחסדי בעלי הבתים. בנושא זה חל מהפך משמעותי, וכיום, כידוע לנו, קיימת מערכת משפטית שאמורה להיטיב עם הדיירים ולהגן עליהם. בראש ובראשונה, חוק הדיור המוגן, שכבר נכנס לתוקף. ומן הצד השני – המעמד שניתן לעמותה, כ"ארגון צרכנים" על פי החוק להגנת הצרכן, שאושר בהוראת שר המשפטים, המסמיך אותה לייצג את הדיירים ולסנגר עליהם בפני רשויות המדינה, ובתי המשפט. ואליהם הולכים ונוספים פסקי דין, המאוששים ומבהירים את זכויות הדיירים, במקרים בהם עולה ספק.

צריך להדגיש, כי ההסכמים האישיים של דיירים עם ההנהלה, הם הסכמים מסוג מיוחד במינו, כי תחולתם לשנים רבות, שבמהלכן הדייר נחלש ומזקין. לכן, גם אם הדייר הסתייע בעת חתימת ההסכם עם עורך דין או עם בן משפחה, חשיבות קיומם של גופים שיסייעו לדייר במשך כל שנות קיומו של ההסכם, הולכת וגדלה. חברי הנהלת העמותה קיימו במשך השנים מפגשים עם נציגויות דיירים שונות, במטרה לשכנען להצטרף לעמותה. זוהי פעילות פרטנית שדורשת עבודה רבה, והצלחתה אינה מובטחת. בחלק מהמקרים הם נתקלו בסירוב של נציגי הדיירים, מחשש שהצטרפות לעמותה תגרום לאיבוד עצמאותם וסמכויותיהם. למותר לציין, כי הנהלות הבתים אינן ששות לסייע בעניין. לדוגמא, התיאור שקיבלתי של שיחה שהתקיימה בין נציגי העמותה לנציגי הדיירים בלובי של בית דיור מוגן "סרבני", כשליד המשוחחים מסתובב שליח של ההנהלה, הבהיר לי, כי יש לחפש דרך אחרת.

עם התנופה שצוברת לאחרונה בניית בתי הדיור המוגן, על העמותה לפתח כלים חדשים להתמודדות עם אתגרים חדשים, להפצת דברה, ולשיתוף פעולה.

בעיות

הנושאים העיקריים שעל העמותה להתמודד איתם לצורך הבאת הזכויות וההגנות שמעניק חוק הדיור המוגן, והסיוע שניתן לקבל מהעמותה, לידיעתו של ציבור רחב ככל האפשר, ובמיוחד לדיירי הדיור המוגן הם:

1. חוסר נגישות וחוסר מידע של העמותה בדבר מצבם של בתים שונים, בהם כאלה הפועלים במסגרת של מוסדות שונים, ומהם פרטיים. ביניהם היכולות שהולכים ונבנים לתפארת על ידי בעלי הון, ומהצד השני בתים וותיקים שבהם עלולים להימצא דיירים שזקוקים מאד לסיוע של העמותה ולמידע בדבר זכויותיהם.
2. הסרת החשש של הדיירים והוועדים, כי העמותה באה לשלוט בהם. ושכנועם כי לטובתם עליהם להכיר את הזכויות שמעניק החוק לדיירי דיור מוגן ולדעת איך ניתן להפעילן.
3. חוסר מידע של הציבור הרחב, כולל המועמדים להיכנס לבתי דיור מוגן וילדיהם, בדבר הבעיות    שיעמדו בפניהן, הגנות שהחוקים הקיימים מעניקים להם והאפשרות להיעזר בעמותה. גם ציבור זה אינו יודע ממי הוא יכול לקבל מידע אובייקטיבי. אמצעי התקשורת מוצפים בשפע של פרסומים  של בעלי בתי דיור מוגן, המבטיחים ללקוחותיהם מגורים בתנאי גן עדן בתשלומים מזעריים. חשוב מאד להציג בפני הציבור גם את המידע ,שיאזן את הפרסומות המסחריות או לפחות ישלים את התמונה בצורה אובייקטיבית.

הצעת דרכי פעולה

העמותה צריכה להתארגן להתמודדות בדרכים חדשות בנושאים אלה. לשם כך מומלץ להשתמש באמצעים הבאים:

1. לקבל החלטה, כי בשלב הראשון, המאמץ העיקרי של העמותה הוא להפיץ את המידע הבסיסי בדבר החוק והעמותה, ללא תביעה להצטרף לעמותה. בנוסף לכך יהיה צורך גם לקיים מפגשים או השתלמויות לוועדים חברי העמותה, לביסוס ועדכון המידע שבידיהם.
2.  הפעולה המקיפה ביותר  היא שיפור מקורות המידע של העמותה, לצורך איתור וזיהוי הציבור שהעמותה מעוניינת בנגישות אליו. ולהכין פנייה אל הציבור הרחב, בה יוצגו החוקים הרלבנטיים והעמותה.
3.  ובעקבות זה, להגיע למצב, שמהותו וקיומו של ארגון צרכני של דיירי הדיור המוגן יהיה ידוע לכל.
4. אתר האינטרנט הקיים של העמותה יהיה הכלי להפצה הנרחבת של מסרי העמותה, הוא יהיה אינטראקטיבי, ייכללו בו תשובות מוכנות לשאלות בסיסיות. והוא יורחב במשך הזמן בהתאם לצרכים שיתבררו.

סיכום – השלב הבא

לאחר שייוצרו הקשרים ותתגבש ההבנה בין הציבור, הוועדים והעמותה, יתרחש השלב הבא.

ציטוט מדבריו של יו"ר העמותה, צבי אלדרוטי : "לאחר שיאותרו הבתים שאין בהם פעילות ועד, תדאג העמותה להקמת ועדים זמניים ולבחירתם בהתאם לכללים שיאושרו באסיפות הדיירים, במועד מאוחר יותר. כי עניינה של העמותה הוא, שתהיה נציגות דיירים בכל בית."

חנה איש-הורביץ כתובת מייל: hannaish@zahav.net.il

 

1. דברים מפי באי האסיפה – שאלות ונושאים שהועלו ע"י נציגי הדיירים:

 

1. אבא תמרי – בית בלב קרית מוצקין: בנושא התשלום עבור מטפל אישי, עמדנו על דעתנו והגענו עם הבית להסכמה שהמחיר יהיה אחיד לכולם, בגובה 300 ₪.

 

1. להלן השאלות שנשלחו להנהלת העמותה לקראת האסיפה:

•  אבא תמרי בית אילדן קרית מוצקין:

•  שחיקת הפיקדון חישוב הפיקדון.
• ועדות קבלה לדיירים חדשים בשילוב נציגי וועד הדיירים.

•  אהוד לבנת אחוזת בית הכרם: עו"ד מטעם הדייר בתפקיד בא כוח נוסף לחתימה אצל רשם

המקרקעין.

•  צבי לרמן פרוטיאה בהר: שיפוצים תקופתיים בבתי הדיור המוגן.
• דב נתנזון דור טבעון: סעיף 27 לחוק – בעלת הבית משהה את הטיפול, בתירוץ של הגשת הצ"ח –

מה על הדיירים לעשות במצב זה.

• מאיר כהן, אחוזת בית הכרם: אמצעי הביטחון בבתי הדיור המוגן בארץ.
• נעמי בן מאיר, אחוזת נוה חוף ראשל"צ: נושאים לטיפול לצורך חקיקה חדשה, שלא הופיעו בגירסה

הראשונה.

• נעמי שקולניק, בית בכפר הדרים כפר סבא:  האם בבתים אחרים גובים כסף בעד חוגים כאשר מספר      המשתתפים הוא כ-  20 .
• אורה גלעדי, דיירת בבית 'וורה סלומונס': מה בדיוק תפקידה של אחות והאם יש פעולות של האחות

תמורתן אמור  הדייר לשלם; האם בנוסף להגשת עזרה במקרה של פציעה או נפילה על האחות

ללוות חולה לבית החולים? האם תפקידה להתעניין בבית חולים מה מצבו של החולה אם אין לחולה

זה בן משפחה שזה באחריותו? אצלנו אם אחות מלווה את הדייר החולה לבית חולים עליו לשלם

עבור שרות זה (אחות מהסעודית(; אחות המגיעה מהמחלקה להגיש עזרה במקרה נפילה או שהדייר

מרגיש לא טוב לוקח לה הרבה זמן כי היא עסוקה בתפקידה במחלקה הסעודית .

• יורם אלרון, יו"ר נציגות 'עד 120 רמת החייל': הצורך בהכשרה מקצועית וברישוי של כוח עזר לא

מקצועי הנותן שירות במחלקות 'הסיעודיות' ו'ההחלמה' (השאלה נתקבלה, בכתב, במהלך האסיפה).

 

1. מורי: לכל השאלות שלא נענו באסיפה, מפאת קוצר הזמן, נשיב במייל והתשובות תישלחנה עם  העתקים לכל משתתפי האסיפה.

מודה למשתתפים ולמארחים, מכריז על סיום האסיפה ומזמין את הנוכחים לארוחת צהריים.

 

בברכה,

 

יואל אמיר, מ"מ, יו"ר הנהלת העמותה                           רשמה, חווה תירוש, מזכירת העמותה