תמצית פס"ד בנושא העלאת דמי האחזקה הנהלות בתי הדיור המוגן (לצפייה לחץ על הכותרת)

קטגוריה: נושאים משפטיים

מחבר המאמר: זאב וייס, עו"ד

תאריך פרסום: 30.12.14

קישור חיצוני:

http://isra-senior-res.org.il/userfiles/files/fee_raise.pdf

 

ח"א 15697-01-13 עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' – תמצית פס"ד אשר ניתן ביום 30 בדצמבר, 2014

 

המבקשת: עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל

המשיבות:

מספר המשיבה	שם המשיבה כפי שהופיע בפסה"ד	שם בית הדיור המוגן	הערות
1	היועץ המשפטי לממשלה
2	אחוזת בית – מרכז מסחרי ודיור לגיל הזהב	אחוזת בית (רעננה)
3	אחוזת פולג (1998) בע"מ	אחוזת פולג
4	אחוזת ראשונים (רובינשטיין)	אחוזת ראשונים
5	חמדת נוף ים בע"מ	אחוזת נווה חוף (ראשל"צ)
6	אחוזת צהלה בע"מ	אחוזת צהלה
7	א.א. רובינשטיין נכסי דיור מוגן בע"מ	אחוזת בית הכרם
8	בית בלב בע"מ	בית אילדן (קריית מוצקין)
9	אל-בן חברת רכוש והשקעות בע"מ	בית טובי העיר	ניתן פסק דין
10	בית בכפר גדרה בע"מ	בית בכפר – גדרה
11	בית בכפר הדרים בע"מ (בלושטיין-סלומון בית אבות והשקעות (1991) בע"מ)	בית בכפר – הדרים
12	בית בכפר כפר סבא בע"מ	בית בכפר – כפר סבא
13	שרונים אבן יהודה בע"מ	גני שרונים	נמחק
14	נוה-דור דיור מוגן בע"מ	דור טבעון
15	יאלון (הרחבה 1983) בע"מ	נווה עמית-לב אבות (רחובות)
16	בית לב גנים דיור מוגן בע"מ (לשעבר בוש מר חברה לבניה והשקעות בע"מ)	לב גנים (נתניה)
17	משכנות כלל – מגדלי הים התיכון בע"מ	מגדלי הים התיכון – בת-ים
18	מגדלי הים התיכון צומת סביון בע"מ	מגדלי הים התיכון – סביונים אור יהודה
19	משכנות כלל כפר סבא בע"מ	מגדלי הים התיכון – כפר סבא
20	מגדלי הים התיכון נורדיה בע"מ	מגדלי הים התיכון – נורדיה
21	נופי השרון מרכז מגורים לאוכלוסייה מבוגרת בע"מ	נופי השרון (נתניה)
22	מרכז משען בע"מ (חל"צ)	נווה אפעל – משען
23	נוף המושבה (פ.ת.) בע"מ	נוף המושבה (פתח תקווה)	ניתן פסק דין
24	כפר אבות שורש בע"מ	פרוטיאה בהר
25	ת"א הקטנה (בבעלות בית בלב בע"מ)	תל אביב הקטנה
26	פאלאס אמריקה חברה לדיור מוגן בע"מ	פאלאס

 

הסוגיה: העלאת דמי האחזקה מעבר למדד על ידי הנהלות בתי הדיור המוגן

 

המבקשת ביקשה לקבוע כי המנגנונים לעדכון דמי האחזקה המשולמים על ידי הדיירים, והקבועים בחוזים הקיימים בין הבתים לדיירים, הינם מקפחים ויש להסיר את הקיפוח על ידי ביטולם או שינויים.

המבקשת טענה כי הקיפוח מתבטא בכך שרבים מהמנגנונים הינם חד-צדדיים ובכך שקביעת שיעור העדכון וההצדקה לעדכון מתקבלות באופן אוטונומי, וזאת מבלי שההחלטה כפופה להחלטת גורם אובייקטיבי חיצוני ובלתי תלוי. בנוסף, טענה המבקשת כי ההוראות העוסקות במנגנוני העדכון אינן הוגנות וסותרות את חוק הדיור המוגן, התשע"ב -2012 שהתקבל לאחר שנחתמו החוזים עם הדיירים הקיימים (להלן: "חוק הדיור המוגן"). כמו כן, המבקשת טענה כי אי פירוט מנגנון ההעלאה בחוזים החדשים שלאחר חוק הדיור המוגן הינו מקפח ואין לאפשר לבתים להסתפק בחוזה בציטוט הוראות החוק המאפשרות העלאה של דמי האחזקה מבלי שיתקיים לצידו פירוט של מנגנון ההעלאה.

 

פסיקתו של בית הדין

1. לאור הצהרות המשיבות בכתבי התשובה שלא יעשו שימוש בנוסח החוזים הישנים (בין במתכונתם המקורית ובין לאחר שנערך בהם תיקון נקודתי), קבע בית הדין כי אין צורך בבחינת נוסח החוזים הללו, לרבות הסדרי הגישור, אלא רק הנוסחים החדשים שנוסחו לאחר חוק הדיור המוגן, וזאת לאור תפקידו המניעתי, הצופה פני עתיד, של בית הדין לחוזים אחידים (בשונה מבית משפט רגיל הבוחן קיפוח של תובע ספציפי בשל התקשרות חוזית אקטואלית). בית הדין הדגיש כי אין בהימנעותו מלדון בחוזים הללו משום קביעת עמדה באשר לקיומו או היעדרו של קיפוח בהם או בהוראות החד צדדיות ששלחו חלק מהמשיבות לדיירים לאחר חקיקת חוק הדיור המוגן. ככל שקיימות מחלוקות בעניין זה בין הצדדים, המקום המתאים לדון בסוגיות אלו הוא בית המשפט האזרחי.

 

1. בית הדין ביצע הבחנה בין מנגנוני עדכון סטטיים ודינמיים – מנגנון עדכון חוזי סטטי מאפשר לבית הדיור המוגן להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד בשיעור מוגדר או עד לשיעור מוגדר מראש בחוזה, בלא תלות בשיעור השינוי בעליית המדד או בעלות התפעול השוטף. מנגנון עדכון חוזי דינמי מאפשר לבית הדיור המוגן להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד בהתאם להתייקרויות שחלו, בפרק הזמן שהוגדר בחוזה  (ככלל שנה קלנדרית), בעלות התפעול השוטף של הבית.

 

1. מנגנוני עדכון סטטיים: מנגנונים אלה הינם אסורים במפורש על ידי המחוקק ואין צורך לקבוע כי הינם מקפחים מאחר ובטלים הם מעיקרם כנוגדים את חוק הדיור המוגן ו/או תקנת הציבור. מסקנה זו נתמכת על שילובם של סעיף 26 (א)(2) (העלאת דמי האחזקה מעבר למדד), סעיף 50 (הקובע כי אין להתנות על הוראות חוק הדיור המוגן אלא לטובת הדייר) וסעיף 57(א) (הקובע כי למעט סעיפים מסוימים הוראות חוק הדיור המוגן חלות גם על חוזים שנכרתו קודם לתחילתו) לחוק הדיור המוגן.

 

1. מנגנוני עדכון דינמיים: יש להבחין במנגנונים אלו בין שני סוגים :
   1. הוראה בחוזה  המסתפקת בזכות בית הדיור המוגן לבצע העלאה של דמי אחזקה מעת לעת על יסוד שינוי בעלויות התפעול השוטף או שינוי במדד, לעיתים על ידי הפניה לסעיף 26 (א)(2) לחוק (להלן: "הסדר בסיסי"), לבין;
   2. הוראה בחוזה המוסיפה פירוט של מנגנון ההעלאה ברמות שונות (להלן: "הסדר מפורט").

 

1. בית הדין קובע כי הוראה בחוזה המסתפקת בזכות הבית לבצע העלאה של דמי אחזקה מעת לעת על יסוד שינוי בעלויות התפעול השוטף או שינוי במדד, אף אם אינה מפרטת את מנגנון ההעלאה, חסינה מפני התערבות בית הדין בעילה של קיפוח. לעומת זאת, הוראות החוזה המפרטות את מנגנון ההעלאה, טעונות בחינה דקדקנית.

 

1. המבקשת עתרה כי בית הדין יסיר את הקיפוח בשני סוגי ההסדרים על ידי כך שיחייב את הבתים להוסיף בחוזים את המנגנון לביצוע ההעלאה, שיכלול בין היתר הוראות לבצע את העדכון באמצעות גורם אובייקטיבי חיצוני ובלתי תלוי, אשר יבחן את ההצדקה להעלאה תוך התחשבות במרכיבים וקריטריונים חשבונאים (כגון: איסור התחשבות בהתייקרויות הכלולות במדד, התייקרויות הנמצאות בשליטת הבית ושלא נועדו לרווחת הדיירים) והצורך לבחון גם ירידות שחלו בעלות מרכיבים בסל השירותים. המבקשת מפנה בין היתר לסעיף 16(ב) ו- 17 (א)(9)(ב) לחוק הדיור המוגן, מהם למדה כי החוק מחייב את בתי הדיור המוגן לקבוע הסדר מפורט בדבר אופן יישומו של הסדר העדכון הקבוע בחוזים.

1. בית הדין קבע כי סעיף 26 (א)(2) לחוק הדיור המוגן אכן קובע הסדר חלקי ועמום המותיר סוגיות מסוימות ללא תשובה ברורה, בעיקר בהיעדר התייחסות לאופן יישומו ולאופן העדכון, לזהות הגוף הרשאי להחליט על העדכון, לזהות הבודק (שאלת האובייקטיביות), מתי ובאיזה אופן על בית הדיור המוגן להעביר את המידע לדיירים בכדי שיוכלו לפקח על העדכון ולהתנגד במידת הצורך (שאלת השקיפות). כמו כן, אין חוק הדיור המוגן מתייחס לאמות המידה המהותיות שלפיהן על הגורם המעדכן לקבוע אם חל שינוי בעלויות התפעול המצדיק העלאה (שאלת הקריטריון המהותי). כמו כן, אין חוק הדיור המוגן מגדיר מהו "תפעול שוטף" והמרכיבים שיש להתחשב בהם לצורך בחינת השינוי ומשקלם היחסי ועוד.

 

1. כנקודת מוצא ובאופן עקרוני, בית הדין מסכים כי ככל שהסדרי העדכון יהיו חשופים יותר לפיקוח חיצוני של גורם אובייקטיבי, שקופים יותר (פתוחים וזמינים לעיונם של הדיירים) ומפורטים יותר (יכללו פירוט של התנאים והקריטריונים המהותיים לביצוע העדכון, מרכיביו ואופן השקלול שלהם), כך ילך ויפחת החשש מפני קיפוחם של הדיירים. ברם, השאלה שבית הדין מכריע בה בהקשר זה הינה האם הסדרים חוזיים שאינם מקיימים את מכלול הדרישות הללו הם בהכרח מקפחים. הסדר המשכפל כמו שהוא מילה במילה, או לפחות ללא סטייה מהותית את נוסח החוק, חסין מפני התערבות בעילה של קיפוח. לעומת זאת, ככל שהתניה סוטה מהוראות החוק ושינוי זה אינו מטיב עם הדייר, היא בטלה בשל הוראות סעיף 50 לחוק הדיור המוגן ואין צורך לדון אף בשאלת הקיפוח. הוראות המטיבות עם הדייר אינן מקפחות כמובן. נמצא כי, בחלק מחוזי המשיבות קיימות הוראות המקנות לבית הדיור המוגן יתרון בלתי הוגן העולה לכדי קיפוח (לדוגמא: הסדר השולל מהדייר זכות ערעור על החלטת העדכון או המורה על ביצוע העדכון באופן לא סימטרי המתחשב רק בעליות ולא רק בירידות).

 

1. לדעת בית הדין אין באי פירוט מנגנון ההעלאה בחוזה של הבית עם הדייר כדי להקים עילה להתערבות בית הדין. ברם, אם יישומה של זכות הבית להעלות את דמי האחזקה  נעשית באופן המפר את הוראת החוק או את החוזה או המיושמת בחוסר תום לב, הרי פתוחה בפני הדיירים הדרך, לפנות לבית המשפט המוסמך או לעתור לממונה על הדיור המוגן (מכוח סעיף 49 לחוק הדיור המוגן).

 

הכרעה לעניין הסדרים ספציפיים

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 2 (אחוזת בית) – הסעיף בהסכם אינו הסדר התואם אחת לאחת את הוראות החוק ולפיכך אין הוא חסין מהתערבות בית הדין. ההסדר מתיר לכאורה צבירה של מנגנוני עדכון, גרירה של יתרות משנה לשנה ועדכון שלא ברור אם הוא מוגבל לשינויים בעלות התפעול השוטף. אולם, בענייננו התמקד בית הדין במנגנון ההצמדה הנטען בבקשה. בית הדין קבע כי הוראת ההצמדה החד כיוונית המאפשרת לבית להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד היסוד, אך מורה כי דמי האחזקה לא יפחתו בירידה מתחת למדד היסוד, הינה מקפחת וחלק זה יבוטל.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבות 3,4,6,7 (אחוזת פולג, אחוזת ראשונים, אחוזת צהלה, אחוזת בית הכרם) – ההסדר הבסיסי אינו תואם במלואו את חוק הדיור המוגן ולכן אינו חסין מפני התערבות בית הדין. ההסדר מתיר לכאורה צבירה של מנגנוני עדכון, גרירה של יתרות משנה לשנה ועדכון שלא ברור אם הוא מוגבל לשינויים בעלות התפעול השוטף. אולם, בענייננו מתמקד בית הדין במנגנון ההצמדה הנטען בבקשה. בית הדין קבע כי הוראת ההצמדה החד כיוונית המאפשרת לבית להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד היסוד, אך מורה כי דמי האחזקה לא יפחתו בירידה מתחת למדד היסוד, הינה מקפחת וחלק זה יבוטל.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 5 (אחוזת נווה חוף) – ההסדר הבסיסי אינו תואם במלואו את חוק הדיור המוגן ולכן אינו חסין מפני התערבות בית הדין. ההסדר מתיר לכאורה צבירה של מנגנוני עדכון. אולם, בענייננו מתמקד בית הדין במנגנון ההצמדה הנטען בבקשה. בית הדין קבע כי הוראת ההצמדה החד כיוונית המאפשרת לבית להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד היסוד, אך מורה כי דמי האחזקה לא יפחתו בירידה מתחת למדד היסוד, הינה מקפחת וחלק זה יבוטל.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבות 8, 25 (בית בלב – בית אילדן ות"א הקטנה) – המשיבות ציטטו את נוסח ההסדר בחוזים החדשים. הואיל והחוזה החדש לא היה בפני בית הדין, בית הדין לא קבע ממצא מחייב בסוגיית הקיפוח ודחה את הבקשה להתערב. עם זאת, מבהיר בית הדין כי אין בכך כדי ליתן גושפנקא להסדר הקבוע בו, כגון גרירת היתרות ובית הדין קבע, כי אין מנוס מלהזכיר את סוף הסעיף לפיו החלטת רואה החשבון של הבית תהא סופית ומחייבת, וככל שיש בכך להגביל את זכות הערעור של הדייר היא לכאורה מנוגדת לסעיף 5 לחוק החוזים האחידים לפיו תנאי השולל או מגביל זכות לקוח לפנות לערכאות משפטיות הינו בטל.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבות 10-12 (בית בכפר גדרה, בית בכפר הדרים, בית בכפר כפר סבא) – הואיל והחוזה החדש לא היה בפני בית הדין, בית הדין לא קבע ממצא מחייב בסוגיית הקיפוח ודחה את הבקשה להתערב.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבות 9 (בית טובי העיר), 13 (גני שרונים), 23 (נוף המושבה פתח תקווה) – המשיבות 9 ו-23 הגיעו להסכמי פשרה שאושרו על ידי בית הדין. משיבה 13 נמחקה מההליך לאחר שניתן תוקף של פסק דין להודעה משותפת שהגישה עם המבקשת.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 14 (דור טבעון) – הואיל והחוזה החדש לא היה בפני בית הדין, בית הדין לא קבע ממצא מחייב בסוגיית הקיפוח ודחה את הבקשה להתערב.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 15( נווה עמית – לב אבות רחובות) – המבקשת טענה נגד חלופת האחוז הקבוע  בהסדר הגישור שנחתם בשנת 2009. מאחר וחלופה זו אינה חוקית יותר ולאור העובדה שהמשיבה הבהירה בתשובתה שאין בכוונתה לכלול סעיף העלאה קבועה בחוזים העתידיים שלה, בית הדין קבע כי אין מקום לדון בשאלת הקיפוח, אולם הבהיר כי אם ביום מן הימים תכלול המשיבה סעיף העלאה בשיעור קבוע, יוכלו הדיירים לעתור לבית המשפט או לממונה על הדיור המוגן בטענה לבטלותו של סעיף זה.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 16 (לב גנים נתניה) – בית הדין קבע שהוא אינו מוסמך לדון בחשש שהעלתה המבקשת כי המשיבה עלולה שלא לקיים את הסכם הגישור לאור הפרשנות שניתנה לחוק הדיור המוגן (שניתנה לאחר הסכם הגישור).

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבות 17-20 (רשת מגדלי הים התיכון) – סעיפי ההעלאה בחוזים החדשים אינם מפרטים את המנגנון לפיו תתבצע העלאת דמי האחזקה. בית הדין מפנה להכרעתו ברישא לפסק הדין (לפיה לטענת הקיפוח בשתיקת הסדרים המשכפלים את הוראות החוק יש פנים לכאן ולכאן), אולם קובע שאין באי קיומו של פירוט מנגנון ההעלאה בחוזה כדי להקים עילה להתערבות בית הדין. בית הדין חזר וקבע שבעת יישומה של הוראת החוק, באופן המפר אותה ו/או את החוזה ו/או בחוסר תום לב, פתוחה בפני הדיירים הדרך, לפנות לבית המשפט המוסמך או  לעתור לממונה על הדיור המוגן (מכוח סעיף 49 לחוק הדיור המוגן).

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 21 (נופי השרון נתניה) – בית הדין קבע כי הוראת ההצמדה החד כיוונית המאפשרת לבית להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד היסוד, אך מורה כי דמי האחזקה לא יפחתו בירידה מתחת למדד היסוד, הינה מקפחת והוא מורה על תיקון לשון הסעיף, כך שאחרי המילה "יוגדל", יבואו המילים: "או יוקטן".

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 24 (פרוטיאה בהר) – בהסכם זה קיימים מספר מרכיבים. בית הדין הכריע כדלהלן: מנגנון ההצמדה האי סימטרי הינו מקפח (הוראת ההצמדה החד כיוונית המאפשרת לבית להעלות את דמי האחזקה מעבר למדד היסוד אך מורה כי דמי האחזקה לא יפחתו בירידה מתחת למדד היסוד, הינה מקפחת) ובית הדין הורה על שינוי הסעיף בהתאם.

 

באשר לסוגיה המהותית והיא התניית העדכון ברואה חשבון, הכריע בית הדין כדלהלן:

 

במבט ראשון ההכרעה על ידי רואה חשבון מוסמך (שמונה על ידי הנהלת הבית) הינה זכות יתר לדייר בהשוואה לנוסח חוק הדיור המוגן. מנגד, יטען הטוען כי זכות זו מקבעת את זכותה של הנהלת הבית לבצע עדכון אוטונומי של דמי האחזקה ללא אישור גורם חיצוני ובלתי תלוי, שאינו כפוף מנהלית או חוזית להנהלת הבית.

 

בית הדין הגיע לכלל מסקנה כי אין בעצם ההחלטה להתנות את ביצוע העדכון של דמי האחזקה באישורו של רואה חשבון מוסמך, ואפילו כזה שאינו חיצוני, משום קיפוח של הדיירים. רואה החשבון הוא בעל מקצוע חופשי הכפוף לכללי אתיקה ברורים ולחובות משמעתיות ומשפטיות. יחד עם זאת, מידת האובייקטיביות של רואה חשבון מוסמך, פנימי או חיצוני, המקבל את שכרו מידי הבית אינה יכולה מעצם טיבה להיות מוחלטת. החלטתו אף יכולה להיות שגויה או מוטעית, אפילו לא נגעו בה שיקולים זרים.

 

בכל מקרה שבו יתעורר חשד לשגיאה או כשל של רואה החשבון, פתוחה הדרך בפני דיירי הדיור המוגן לפנות לממונה על הדיור המוגן או לעתור לבית המשפט המוסמך בגין הפרת החוק או הפרת החוזה:

 

"כדי לצמצם משגים או תקלות העלולות ליפול בהחלטות הגורמים המעורבים בהליך העדכון של דמי האחזקה, מן ההכרח להקפיד כי ההחלטה תתקבל באופן שקוף, אשר יאפשר לכל גורם מעוניין, ובראש ובראשונה לדיירי הדיור המוגן הרלוונטיים או נציגיהם המוסמכים-לבחון את מקצועיות ההחלטה שהתקבלה. חובת השקיפות אינה מעוגנת אמנם בהסדר הסטטוטורי שבחוק, אך היא נובעת במישרין מחובת תום הלב שבה מחויב כל בית דיור מוגן כלפי דייריו מכוח החוזה שביניהם (סעיף 29 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). לא למותר להזכיר בהקשר זה, שלנוכח אופיו המיוחד וארוך הטווח, חוזה הדיור המוגן אף מטיל על הנהלת הבית חובות אמון והגינות מוגברות כלפי הדיירים.

 

לא זו אף זאת: כפי שכבר צוין לעיל בהקשר אחר, החוק (בסעיף 17 לו) מחייב את בתי הדיור המוגן לציין בעת כריתת החוזה את "המנגנון לעדכונם" של דמי האחזקה. בכך נתן אף המחוקק עצמו באופן מפורש, גושפנקא רשמית לצורך בשקיפות בכל הנוגע להליך העדכון של דמי האחזקה. זאת על מנת שדיירי הדיור המוגן יוכלו לפקח ביעילות יחסית על צדקת החלטות העדכון של הבתים. אין כל מקום להניח כי חובות הגילוי וההתנהלות השקופה באות לסיומן עם כריתת החוזה. נהפוך הוא, בהיותן מעוגנות בחובת תום הלב הכללית ובחובות האמון שבין הבתים לדייריהם, חובות אלו מוסיפות לחול, וביתר שאת, גם בשלב החוזי עצמו, קרי בשלב הקיום של החוזה עצמו" (ההדגשות אינן במקור).

 

החלק בסעיף בחוזה משיבה 24 (פרוטיאה בהר) המחייב את הבית במתן הודעה מראש לדייר מטיל  חובה מוגברת על הבית , שיש בה כדי להגביר את מידת השקיפות בהליך העדכון.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 22 (נווה אפעל – משען) – בית הדין מפנה לדיון שהתקיים בעניין זה בקשר למשיבה 24 (פרוטיאה בהר). עצם מסירת ההחלטה בדבר העדכון לרואה חשבון מוסמך אינה עולה לכדי קיפוח. אולם אין לתת לדעת בית הדין משקל מופרז להבחנה בין רואה חשבון חיצוני לפנימי, שהרי שניהם מצויים בקשר מסחרי עם הבית הנדרש לשירותיהם, ושניהם כפופים לחובות מקצועיות, אתיות, משמעתיות ומשפטיות, שהפרתן עשויה להקים עילת תביעה לכל דייר הסבור כי נפל פגם מקצועי, מהותי או דיוני, בהחלטה מהחלטותיהם.

 

1. סעיף העלאה בחוזה של משיבה 26 (פאלאס) –  סעיפי ההעלאה בחוזים החדשים אינם מפרטים את המנגנון לפיו תתבצע העלאת דמי האחזקה. בית הדין מפנה להכרעתו ברישא לפסק הדין (לפיה לטענת הקיפוח בשתיקת הסדרים המשכפלים את הוראות החוק יש פנים לכאן ולכאן), אולם קובע שאין באי קיומו של פירוט מנגנון ההעלאה בחוזה כדי להקים עילה להתערבות בית הדין. ברם, בית הדין חוזר וקובע שבעת יישומה של הוראת החוק, באופן המפר אותה ו/או את החוזה ו/או בחוסר תום לב, פתוחה בפני הדיירים הדרך לפנות לבית המשפט המוסמך או לעתור לממונה על הדיור המוגן (מכוח סעיף 49 לחוק הדיור המוגן).

 

בכבוד רב,

זאב וייס, עו"ד ודנה מליחי-חקמון, עו"ד

                                                                                          משרד וייס פורת ושות' המתמחה בתחום הדיור המוגן

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

כל הזכויות שמורות לוייס פורת ושות' – עורכי דין. אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו ללא אישור מראש ובכתב מוייס פורת ושות' – עורכי דין.