TheMarker 7.8.22 |נדל"ן
אין ממ"ד – או שקשה להגיע אליו: רבים בדיור המוגן לא מוגנים מהרקטות
בעשרה בתי דיור מוגן ברחבי הארץ אין אף ממ"ד או מרחב מוגן קומתי ■ הקשישים באותם בתים מצופים להגיע למקלט או להידחס לחדר המדרגות, אך רבים אינם מסוגלים לכך ■ בבתים אחרים, המרחבים המוגנים משמשים כשטחי אחסון – ולא נותר בהם מקום לדיירים.
המבצע הצבאי "עלות השחר" וירי הרקטות על ישראל מעוררים מחדש בעיה ישנה: לא כל בתי הדיור המוגן בארץ מכילים מרחבים מוגנים הנגישים לקשישים.
לטענת עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, אלפי קשישים המתגוררים בדיור מוגן אינם מקבלים מענה מספק בדמות ממ"ד או ממ"ק (מרחב מוגן קומתי), ולכן בעת אזעקות הם נאלצים להתפנות לחדרי מדרגות או למקלטים. בעיה נוספת היא שחלק ניכר מאוכלוסייה זו מתקשה ללכת או נאלץ להתנייד באמצעות כיסאות גלגלים, מה שמקשה על ההגעה למקומות אלה.
מסקר על מצב חדרי הביטחון בבתי הדיור המוגן שערכה העמותה עולה כי מתוך 47 בתי דיור מוגן בישראל, בלפחות עשרה – הפזורים ברחבי הארץ – אין ממ"ד או ממ"ק.
לאה שץ סופר, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן: "פנינו למשרד הרווחה, שאמון על חוק הדיורמוגן, ולא קיבלנו מענה מספק"
"רבים מבתי הדיור הישנים, שנבנו לפני יותר מ-20 שנה, אינם מכילים מרחבים מוגנים. שם נאלצים הקשישים לעמוד בשעת חירום בחדרי המדרגות, בהמולה ובבהלה גדולה, ללא הכוונה מצד צוות המקום כיצד לפעול", נמסר מעמותת דיירי הדיור המוגן. "חמור מכך, כדי לחסוך בשטחים ובעלויות, הפכו בעלי חלק מהבתים החדשים את הממ"קים לשטחי אחסון ולמחסנים. כך המרחבים המוגנים הופכים לבלתי נגישים לדיירים, או מאלצים אותם להידחס בצפיפות קשה וללא מקום ישיבה במהלך אזעקות".
"אנחנו מדברים על אנשים בגילי 95-75 המתנהלים לאט", אומרת לאה שץ סופר, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן. "אמנם יש גם דיירים זריזים ובריאים, אך לא כולם כאלה. רבים מתניידים באמצעות הליכון או בכיסא גלגלים. לא פשוט עבורם לקום באמצע הלילה ולרדת למקלט, או להידחס בחדר המדרגות שבו אין תמיד מקום לכל דיירי הקומה".
שץ מתייחסת גם לבעיית השימוש בממ"קים כמחסנים, הנפוצה גם בבניינים רבים אחרים ברחבי הארץ: "גם כשאנחנו פונים לבתים בבקשה לפנות את החדרים זה לא תמיד קורה בזמן. אנחנו נתקלים בתופעה הזו בכל פעם מחדש ולא עוזרות הפניות החוזרות ונשנות שלנו לטיפול בבעיה.
"אין נהלים קבועים ומוסדרים לגבי קיומם של מרחבים מוגנים בדיור המוגן. העיריות ופיקוד העורף אמונים על הסוגייה אך אינם מבצעים פיקוח ובקרה, למרות שביקשנו שוב ושוב שיפקחו על הנושא. פנינו גם למשרד הרווחה, שאמון על חוק הדיור המוגן, ולא קיבלנו מענה מספק".
"ההוראות הן להגיע לחדרי המדרגות. אין שם מספיק מקום לכל האנשים עם כסאות גלגלים או הליכונים. רוב הדיירים נשארים בדירותיהם בזמן התרגילים" – דייר בבית הדיור המוגן "עד 120" בראשון לציון
על פי חוק הדיור המוגן, משרד הרווחה והביטחון החברתי אחראי על הפיקוח על מסגרות הדיור המוגן הפרטי. ואולם ממשרד הרווחה נמסר כי אכיפת המרחבים המוגנים אינה במסגרת סמכותם, אלא באחריות פיקוד העורף – האמון על האכיפה בכלל הארץ.
חוק הדיור המוגן קובע גם כי בכל מבנה שהוקם אחרי 1992, חובה שיהיה ממ"ד נגיש ופתוח על מנת לקלוט את הדיירים. בבתי דיור מוגן שנבנו לפני 1992, האחריות לפינוי בטוח היא של הבעלים והמפעילים הפרטיים.
עמותת דיירי הדיור המוגן מציגה מספר דוגמאות מהסקר שערכו שהועלו על ידי הדיירים השונים. כך למשל, באחד מבתי הדיור המוגן הצפון טענו כי "רק באחד משלושת הבניינים יש חדר ביטחון קומתי, בשניים האחרים אין. יש הוראה לצאת לחדר המדרגות. הוצגו בפנינו תוכניות להוספת חדרי ביטחון בבנייה שתחל בעוד כשנתיים".
בבית דיור מוגן באזור טבריה טענו הדיירים כי אין להם חדרי ביטחון נגישים: "יש מקלטים של הקיבוץ, המשמשים בשגרה להרצאות ופעילויות תרבות של הדיירים. לוקח 4-3 דקות להגיע למקלטים".
בבית הדיור המוגן "עד 120" ראשון לציון טענו הדיירים: "ההוראות הן להגיע לחדרי המדרגות. אין שם מספיק מקום לכל האנשים עם כסאות גלגלים או הליכונים. גם לא מגיעים בזמן הנדרש. דיירים בקומה העליונה, קומה שש, אמורים לרדת לפחות קומה שלמה אחת. כל זה משאיר את רוב הדיירים בדירותיהם בזמן התרגילים".
מ"עד 120" ראשון לציון נמסר בתגובה: "בבית בראשון לציון יש מרחב מוגן תקני, בהתאם להנחיות שאליו יכולים להתפנות הדיירים בזמן חירום. מתוך דאגה לביטחונם של הדיירים והחשש מפציעתם של מי שימהרו להגיע למרחב המוגן בזמן קצר, הדיירים הונחו להגיע לחדרי המדרגות הממוקמים בכל קומה בבית וסמוכים ליחידות הדיור, אשר מהווים גם הם מרחבים מוגנים מאושרים ותקניים. בכל קומה מונו מנהלי קומה אשר מנחים ומסייעים לדיירים להגיע בבטחה למרחב המוגן הקרוב לדירתם".